|
|
עמוד:
משלחת ראשונה לכורדיסטאן יוסף ארגמן ( בסיוע מיכל קליין ) | היסטוריון ועורך בראשית שנות ה 60 - ביקש איסר הראל להעביר לשלושה אנשי מפתח במחתרת הכורדית בכורדיסטאן קורס מודיעין כללי , שבו ילמדו איך להקים מערכת מודיעין מסודרת . מנחשים ועד בתי בוץ , מהקמת בית חולים ועד נשיאת סכין קבועה על הירך - לחברי המשלחת לא היה מושג מה מצפה להם . מזיכרונותיו של אל " ם ( דימ ' ) אלישע רואי , מוותיקי חיל המודיעין שהלך לעולמו לא מכבר , בגיל 90 " הכול התחיל מהבקשה של איסר הראל , בראשית שנות ה , 60 - להעביר לשלושה אנשי מפתח במחתרת הלאומית הכורדית בכורדיסטאן קורס מודיעין כללי ובו לתת להם תפיסה כוללת - איך להקים מערכת מודיעין מסודרת . הכוונה לא הייתה לגלות להם את הסודות שלנו ואיך אנחנו עובדים , אלא לתת להם , כמו שעשה המוסד באתיופיה , תפיסה כוללת של מודיעין חשאי , מודיעין גלוי , איסוף ומחקר - מודיעין ברמה האסטרטגית . הפעם העבודה הייתה פחות מלחיצה מאשר עם האתיופים . ניתנה לי התרעת זמן מספקת וגם לא נדרשתי להדריך , אלא רק לנהל את הקורס , שנמשך כחודשיים . מלבד שיעורים עיוניים הוא כלל גם טיולים בארץ וסיורים שונים . שלושת החניכים שלי היו שונים בתכלית האחד מהשני – אחד היה בוגר אוקספורד במשפטים שהתעתד להיות שופט במדינתו ; השני היה קצין בצבא העיראקי , שלימים בגד בכורדים ובאופן כללי היה לא חכם במיוחד ; והאחרון היה שייח ' בשם מוחמד , שהיה הכי פחות משכיל ועם זאת הכי חכם , עם הכי פחות ידע צבאי ועם זאת - התלמיד הכי טוב שלי בקורס . חלפו הימים , נגמר הקורס . הזכרתי להראל שהתנאי שלי לקחת על עצמי את הקורס הזה היה צירופי למשלחת לכורדיסטאן , אם וכאשר תצא . זה היה הסכם ג ' נטלמני . לא הבטיחו לי שום דבר , אבל קיוויתי לטוב . אני את שלי , בכל מקרה , עשיתי – הקורס עבר בשלום , הצליח והחניכים למדו דבר או שניים . אחרי כמה שבועות הגיעה הבשורה המשמחת – אני נוסע לכורדיסטאן במשלחת הממוסדת הראשונה של המוסד , לסייע לכורדים במלחמתם לעצמאות מול העיראקים . היינו שלושה , כל אחד מומחה בתחומו , שנשלחו מסע בהרי כורדיסטאן , רכובים על הסוסים משמאל לימין : ראש המוסד האלוף מאיר עמית והאלוף רחבעם זאבי . " החיים שם מאוד פשוטים , בלי חשמל או גז , חיים בצניעות"
|
|