|
|
עמוד:
הצנזורה הביטחונית מתמרנת בין הטיפות שמעון מנדס | סא " ל ( דימ ' ) ראשי הצנזורה הביטחונית נאלצו להתמודד במהלך השנים עם מתח חריף שנוצר מול העיתונאים הזרים וכן לפסול ידיעות אף שפורסמו מעבר לים הבסיס החוקי של הצנזורה לתקשורת בישראל הן תקנות ההגנה לשעת חירום מתקופת המנדט הבריטי . הצנזור הראשי ממונה על ידי שר הביטחון ובהמשך מקבל כתב מינוי מהרמטכ " ל , שממנה אותו למפקד יחידת הצנזורה באמ " ן . תיאורטית , הצנזור הראשי עצמאי לחלוטין בשיקוליו ובהחלטותיו , ואינו כפוף לאיש מהמשולש הביטחוני הבכיר – שר הביטחון , הרמטכ "ל וראש אמ " ן . אלא שמעת לעת , אחד מהשלשה המכובדת היה מנסה להפעיל לחץ לפסילת ידיעה כזו או אחרת , והצנזור אולץ לתמרן בין הטיפות . בראשית ימיה של המדינה , הצנזורה פעלה כמוסד ממשיך לפעילותה בתקופת המנדט . אמנם המטרה המרכזית הייתה ונותרה שמירה על המערכות הביטחוניות של המדינה , אבל היעדים השתנו . בתקופת המנדט מטרת הצנזורה הייתה לשמור על השלטון , ואילו אחריה - לשמור על המדינה . בהתחלה הצנזורה הייתה נטע זר בממסד הביטחוני . אולם סודות ואירועים שהשתיקה יפה להם חגגו בפרהסיה - במיוחד בעיתונות . העיתונאים פרסמו את הסודות בתחכום רב , כדי לא לחשוף את המקור ולטשטש את ההדלפה . הצנזורה הממודרת לא הצליחה להתמודד עם התופעה . היה זה תא " ל אבנר בראון שהגיע למסקנה שיש צורך בשינויים יסודיים בשני תחומים . ראשית , אנשי הצנזורה - שבדומה למחלקת מחקר יהיו בלתי ממודרים - חייבים להיות שותפי סוד . שנית , יש לבטל את התקנות הבריטיות ולהגיע להסכמה עם העיתונות .. בראון אמר לשר הביטחון ולרמטכ " ל , שאם רצונם שהצנזורה תתפקד ותוכל לגבור על תחכום העיתונאים - עליה להיות שותפת סוד מלאה . אסור שהידע הביטחוני הסודי של העיתונאים יעלה על זה של אנשי הצנזורה . הצנזורה הפכה ליחידת עלית של אמ " ן , והוצבה בחזית המאבק המודיעיני מול אנשי תקשורת מתוחכמים מכל העולם , חלקם עוין . המשימה של הצנזור ראש הממשלה גולדה מאיר , סגן נשיא ארצות הברית יוברט האמפרי והסנטור ויליאם בנטון , ירושלים , . 1970 בברית המועצות חשבו שמאיר תסכים לפתוח דף חדש אם יציעו לה סוכרייה כלשהי
|
|