במלחמת סיני נולד תפקיד חוקר השבויים הקרבי בצה"ל

עמוד:

לא רבות השתנה מאז אותה צניחה חלוצית במתלה . יכולת לחימה , יכולת שפתית לתקשר עם האויב , עורמה , חוכמת חיים והבנה העמוקה של נפש האדם היוו אז ומהווים היום את הד . נ . א המקצועי והערכי של יחידת החוקרים , 154 גייס אותו בתחילת שנות ה 50 - ליחידה . אופיר צורף לגדוד הצנחנים 890 והיה לחוקר השבויים הראשון בעל הכשרת לוחם המצטרף לכוח לוחם . הוא צנח עם הגדוד במתלה ומיד לאחר מכן החל לספק מודיעין מחקירת שבויים . אופיר תחקר את עובדי מע ” צ המצרים , ששיפצו את הכביש וידעו על פריסת הכוחות המצריים בהמשכו בתוך 25 24 המיצר . העובדים לא ידעו לספק מודיעין איכותי על הכוחות הללו . עם אופיר היה גם חיים יעבץ , איש יחידה , 154 לימים ראש ענף המעצמות במחלקת המחקר של המודיעין במלחמת יום הכיפורים . בעקבות הקרב , החלו לזרום שבויים רבים והיה צורך להפיק מהם מידע - ומהר . המח ” ט אריק שרון ביקש תגבור ביכולת הפקת המודיעין , וכך הצטרף רב ” ט יצחק זינגר , שנפטר בעת כתיבת מאמר זה . זינגר היה לוחם בגדוד שעלה רק שנתיים קודם לכן ממצרים . הוא היה בן , 24 מבוגר מעט מהלוחמים שעמם צנח בשעות הדמדומים של 29 באוקטובר . 1956 הוא השתתף בקרב הדמים שבמיצר המתלה , שבו נקלע כוח למארב מצרי . בקרב שניטש נפלו 38 צנחנים ו 120 - נפצעו . זינגר , לוחם מיומן ומנוסה , אחז בידע יוצא דופן - שליטה בניב המצרי , עוד מילדותו בקהיר . שרון , שידע על הרקע שלו , הזעיק את זינגר אישית בתום הקרב . מבין עשרות השבויים ביקש המח ” ט כי זינגר אישית יחקור את הקצינים שנפלו בשבי . מהר מאד התברר כי זינגר , חרף היעדר הכשרה פורמלית , הצליח לספק את הסחורה . הוא חקר ששה שבויים בדרגות סגן וסרן . הנחקרים הוכו בהלם מהשפה הערבית ומהניב המצרי שהתנגן בפיו , ויותר מכך מהיחס אליהם . הוא לא נקט אלימות והקפיד לכבד בשתייה ובמאכל כל נחקר . במהלך השיחה לא הזכיר את לכידתם המביכה , לאחר שניסו להימלט בעוד חייליהם נלחמו עד הסוף . המח ” ט עמד לצדו , ניסה להבין את המידע המדויק שקיבל זינגר ולהנחות אותו מה לשאול . פעילותו , שהחלה בטרם שככו רעמי הקרב , נמשכה כשלושה שבועות . חלק מהשבויים שחקר ביקשו להשיב במפורט ובכתב - והוא מיהר לתרגם את המסמכים ובכך הפך גם למתורגמן . המעבר בין תפקידו כלוחם לתפקידו כחוקר שבויים היה טבעי עבור זינגר . הוא לא חש כל הבדל בין לחימה עם אפוד ועוזי להסתערות על מידע מודיעיני יקר . עד סוף ימיו האמין כי הכבוד שנתן לנחקריו הוא שהביא להפקת המודיעין . מבלי משים , יישם הוא בכך בדיוק את אותן שיטות שבהן השתמש דוד המלך מול שבוי מצרי , לא הרחק משם , 3 , 000 שנים קודם 26 לכן . הילדים של יענקל ’ ה הלקח של שימוש בחוקרי שבויים - לוחמים כבר בבואם במגע עם האויב הופנם היטב בצה ” ל . בתחילת שנות ה 60 - הוקמה יחידה ייעודית לחקירת שבויים במתקני חקירה ובשדה הקרב על ידי לוחמים עם הכשרה מיוחדת . על היחידה , שמספרה , 560 פיקד מייסדה יעקב נחמיאס , איש יחידה 154 לשעבר ומפקדו הישיר של אופיר . במרץ רב הקים נחמיאס את מערך חוקרי השבויים בצה ” ל יש מאין , ופיקד עליו ישירות שש שנים . לימים אוחדה היחידה עם יחידה , 154 שהפכה ל . 504 - נחמיאס לא חדל להטיף על החשיבות העצומה של מידע מודיעיני המופק משבוי במהלך הלחימה עצמה . במידה רבה היה נחמיאס ליחידה 504 מה שהיה אברהם ארנן לסיירת מטכ ” ל . חוקרי השבויים לדורותיהם 27 כונו לא אחת “ הילדים של יענקל ’ ה ” על שמו . בשלוש המלחמות שלאחר מכן - ששת הימים , יום הכיפורים ומלחמת לבנון הראשונה - היו חוקרי השבויים חלק בלתי נפרד ממערך המודיעין , המתקדם עם הדרגים הראשונים הבאים במגע עם האויב . במלחמת ששת הימים נחקרו אלפי שבויים , בשדות הקרב ובמחנות העורפיים כאחד . חלקם נפלו בשבי עוד בטרם פרצה המלחמה , וסיפקו מידע חשוב ביותר שסייע לקרבות עוד לפני שניתנה פקודת “ סדין אדום ” ב 5 - ביוני 1967 ( ראה מסגרת ) . במלחמת יום הכיפורים צורפו חוקרי שבויים ותיקים מאוד לחבורת הפיקוד של תא ” ל רפאל איתן , מפקד אוגדה 36 שבלמה את הסורים ברמת הגולן . שניים מאותם חוקרים היו מוטי כפיר ודודו דור . דור היה אחד מ ” תלמידיו” של יענקל ’ ה נחמיאס , יליד דמשק שהיה בן 42 כשעלה ללחום ברמת הגולן . הוא חקר קצינים סוריים שנתפסו במהלך המלחמה בשפת אמו , ערבית סורית , ובתום הקרבות המשיך למלא את תפקידו כחוקר במחנה שבויים 28 עורפי ובהמשך כמפקד מערך החקירות בעורף . מבצע “ צוק איתן ” הוכיח שוב עד כמה יעיל יכול להיות לוחם בעל יכולות חקירה . הלוחמים , הדורות השלישי והרביעי לאופיר , נחמיאס וחבריהם , 29 הוכיחו כי אין להם במה להתבייש . בראיון עיתונאי ראשון מסוגו החושף את עילות יחידת החוקרים בעורף ובשטח , הסביר סא ” ל א ’ - מג ” ד יחידת החוקרים במבצע “ צוק איתן ” וחוקר שטח בעצמו - כיצד עובדת השיטה . התמהיל המיוחד של תכונות הנדרשות מכל אחד מלוחמיו מאפשר ללמוד במגע ישיר דברים שאין סיכוי ללמוד בסיוע אמצעי איסוף טכנולוגיים . מפקדו של א ’ , סא ” ל ה ’ , הוסיף כי הכשרת הלוחמים לתפקיד התובעני הזה אינה כוללת שימוש באלימות . “ הפעלת כוח על עצור בשטח לא מביאה מידע . לכן חקירה היא מיומנות נרכשת . יש לדעת ערבית ברמה גבוהה , להכיר את הלהגים השונים ולהיות בעל אינטליגנציה רגשית גבוהה ויכולת התחברות בין אישית . המסננת שלנו מאוד צפופה ” , אמר . התוצאות במבצע " צוק איתן " היו מידע שהוזרם ללא הרף מחוקרי השבויים ביחידות הלוחמות , שעובד מיידית למידע מבצעי ושבמקרים רבים הציל חיי לוחמים ממלכוד , מארב או מנהרת תופת . גם צוות הקרב החטיבתי של “ גבעתי ” התמודד בהצלחה רבה עם הלחימה החדשה מעל לקרקע ומתחתיה . זאת בין היתר בעזרת לוחמים - חוקרי שבויים , שהצטרפו כחלק 30 בלתי נפרד מיחידות השטח . החקירות הללו חשפו לא פעם מידע יקר 31 וייחודי על תוואי המנהרות שמסרו מחבלים שכנעו . בעשורים האחרונים התרחשו תהליכים דומים גם בצבאות אחרים . בצבא ארה ” ב עובר חוקר השבויים קורס ממושך בן שני חלקים . ראשית הוא לומד את שפת הנחקר בבית הספר לשפות של הצבא , ושנית - את יסודות החקירה . בספר ביוגרפי שחיבר איש מילואים של “ כוח משימה , ” 500 יחידת חוקרי השבויים האמריקאית שפעלה באפגניסטן ובעיראק , מתוארים בפרוטרוט שלבי ההכשרה . הספר מפרט את הטכניקות שמלמד צבא ארה ” ב להוצאת מידע משבויים , ובעיקרן 16 שיטות להפקת המידע . 11 מתוכן מבוססות על עולם הרגש של הנחקר , וחמש מעורבות בהליכי 32 חשיבה ולעתים בהטעייתו . בצבא האמריקאי , אגב , חוקרים המדברים את שפתו של הנחקר מצויים לרוב רק במחנות ובמתקני חקירה עורפיים . בשדה מתבצעות החקירות על ידי חוקר הנעזר במתורגמן . מאז אותה צניחה במתלה התמסד תפקיד חוקר השבויים אך בבסיס הדברים , לא רבות השתנה . יכולת לחימה , יכולת שפתית לתקשר עם האויב , עורמה , חוכמת חיים והבנה עמוקה של נפש האדם היוו אז ומהווים היום את הד . נ . א המקצועי והערכי של יחידת החוקרים . הערות למאמר מתפרסמות בגיליון האינטרנט .

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר