|
|
עמוד:
מילה של סאדאת איך הוחמצה התפנית האסטרטגית - מדינית של נשיא מצרים אי - הבנה בסיסית של שינויים חברתיים , כלכליים ומדיניים במצרים מנעה את חקירתם בידי גורם מודיעיני ישראלי , והסתירה מעיני המודיעין את האפשרות שפניו של נשיא מצרים אנואר סאדאת אכן מועדות לשלום שגית סטיווי - קרביס | דוקטורנטית ליחסים בינלאומיים רוב המחקרים הקיימים העוסקים בהפתעות אסטרטגיות מתמקדים במתן התרעה למלחמה . אלא שישנם גורמים המקשים על ארגוני מודיעין לתת התרעה לגבי התרחשות אסטרטגית כתוצאה מתפנית מדינית בכיוון חיובי . קשיים אלה ניכרים בהחמצה של המודיעין הישראלי באיתור התפנית של נשיא מצרים אנואר סאדאת , מרגע עלייתו לשלטון לאחר מות נאצר בספטמבר 1970 ועד נובמבר . 1977 בסוף 1970 הסכים סאדאת להכיר בזכותה של ישראל להתקיים בתמורה לנסיגתה מהשטחים שכבשה במלחמת ששת הימים . מכאן ואילך החל סאדאת להעביר מסרים שונים ויוזמות לפתרון הסכסוך : החל ביוזמה להסדר חלקי מפברואר , 1971 דרך החלטתו לסור מדרך המלחמה עם ישראל לאחר אוקטובר 1973 וכלה ביוזמת נובמבר . 1977 מול גישה זו , תפיסתה האסטרטגית של ישראל קבעה שהיעדר עומק אסטרטגי שלה בגבולות 1967 מהווה עבורה סכנה קיומית . אי - נכונות לבצע תהליכים מדיניים כנגד החזרת שטחים לפי החלטת האו " ם 242 שירתו מסגרות חשיבה שלפיהן לא ניתן לעשות שלום עם עמי האזור . שורש הכישלון המודיעיני טמון בכך שאמ " ן , כמעריך הלאומי של ישראל , לא עסק בשאלת הייתכנות לתפנית מצד מצרים עד אביב . 1976 גם אז , כשהתקיים דיון מתודולוגי ראשון בעניין האפשרות לשינוי בעמדה המצרית , הוא נעשה בנפרד מההערכה הכללית ותוך אי - הבנה בסיסי של שינויים חברתיים , כלכליים ומדיניים במצרים . שינויים אלה לא היו נתונים למחקר של אף גורם מודיעיני בישראל . מתקבעים על קונספציה קיימת זהות בסיסית בין הגורמים לכישלון מודיעיני בזיהוי איומים לבין הגורמים לכישלון באיתור הזדמנויות ; כך עולה מבדיקת הגורמים להפתעות אסטרטגיות . הנחת המודיעין צריכה להיות שגורמים מקדמי שלום וגורמים מסכני שלום קיימים בו זמנית בסביבה עתירת אי - ודאות . 1 כשם שמנהיגים מסוימים לא יעשו שלום בכל מחיר , אחרים לא יילחמו בכל מחיר , והפוטנציאל להיכשל בזיהוי אחת מהאפשרויות הללו דומה . כמו בכל הפתעה אסטרטגית , גם כאן התקיימו גורמים שהביאו לכישלון המודיעין לאתר את התפנית החיובית של סאדאת . במישור הקונספטואלי , אמ " ן כשל בהיצמדותו לקונספציה שהתעלמה מידיעות שהגיעו במשך שנים על עמדותיו של סאדאת ועל שינוי באסטרטגיה שלו . בתהליך הניתוח המחקרי יש נטיה טבעית לגבש קונספציה , מסגרת חשיבה שמסדרת עבור החוקר את העולם שסביבו ומקנה לו פירוש ומשמעות . אלא שלא די בקיום מידע ובנחיצות הבנתו . קשיים אינטלקטואליים , ארגוניים ותרבותיים רבים מונעים התנתקות מהקונספציות הבסיסיות הרווחות . כשהמידע המתקבל אינו תואם את המציאות , חוקרי מודיעין וקברניטים נוטים לעתים לקיצורי דרך , אפילו על חשבון " כיפוף " המידע כדי להתאימו לקונספציה , במקום להפך . במקרה זה , מחדל קיבעון הקונספציה היה חמור אף מזה שהתרחש ערב מלחמת יום הכיפורים . זאת נוכח שפע המידע על הנעשה בצבא מצרים ובציבור המצרי , על הכרזותיו של סאדאת והשינוי הזוחל - אך הברור - שחל באורינטציה המצרית כלפי ארה " ב על חשבון ברית המועצות . בפברואר 1977 כינס ראש אמ " ן , האלוף שלמה גזית , דיון בדבר פתיחות מחשבתית , שכלל סיכום של תובנות חיוביות . מודיעיון מבט לעומק המודיעין בעריכת עמוס גלבוע | תא " ל ( מיל ' ) amos 39 @ 012 . net . il מדור " מודיעיון " נועד לשמש במה למחשבת המודיעין ולדיסציפלינה של עשיית המודיעין בהקשרי הביטחון הלאומי על מגוון הדעות הרווחות בארץ ולפעמים גם בעולם . העשרת מרכיבים אלה ב " במה לוויכוח " תתרום ותסייע לביטחון הלאומי .
|
|