|
|
עמוד:
ורגשי . האנס שארף , גדול חוקרי מודיעין האוויר הגרמניים , גיבש שיטה משוכללת לחקירת שבויים באמצעות טכניקות פסיכולוגיות . בעזרתה הוא הצליח “ למפות ” את חיל האוויר השמיני של ארה ” ב , עד לרמת הפרטים 18 האישיים של כל טייס וטייס . במלחמת העולם השנייה היו חוקרי השבויים פעילים בעיקר במחנות בעורף . בחזית אולתרה החקירה על ידי מפקדים מקומיים , שנעזרו במתורגמנים . הצבא הגרמני הסתייע במקומיים או בחיילי הצבא האדום , שערקו במאות 19 אלפים לשורותיו . במבצע צוק איתן הוזרם מידע ללא הרף מחוקרי השבויים ביחידות הלוחמות , שעובד מיידית למידע מבצעי ושבמקרים רבים הציל חיי לוחמים . גם צוות הקרב החטיבתי של " גבעתי " התמודד בהצלחה רבה עם הלחימה החדשה מעל לקרקע ומתחתיה . זאת בין היתר בעזרת לוחמים - חוקרי שבויים , שהצטרפו כחלק בלתי נפרד מיחידות השטח 20 גם במלחמת קוריאה ולאחריה וייטנאם הושם הדגש על חקירת שבויים במתקנים עורפיים בידי חוקרים מקצועיים . בשטח לרוב ביצעו את החקירות חיילים מצבאות קוריאה או דרום וייטנאם , בסיוע לוחמים שלא עברו הכשרה של ממש לתפקיד . גם במתקנים העורפיים נערכו החקירות במקרים רבים על ידי ארגונים שאינם צבאיים , דוגמת ה . CIA - צה ” ל כחלוץ בהכשרת חוקרים בשטח הכשרה נפרדת לחוקרי שבויים הפועלים בשטח החלה רק בעשרות השנים האחרונות . צה ” ל היה אחד הצבאות הראשונים ליישם טכניקה זו . במלחמת השחרור נעשתה עיקר עבודת החקירה במחנות . בדרך זה הושג לא פעם מודיעין רב ערך משבויי מלחמה , הן מערביי ארץ ישראל והן מלוחמים בצבאות ערב . כך הצליחו חוקרים במחנה השבויים המרכזי (“ מחנה שבויים מספר ” 1 ) ליצור תמונת מודיעין שלמה על הקרב האחרון של " מחלקת ההר " , שנשלחה מהר טוב לגוש עציון , ולוחמיה נהרגו עד האחרון שבהם . מסמך שנשלח ב 12 - באוגוסט 1948 מפרט את עיקרי הקרב האחרון , את שמות האחראים 22 למארב והכפרים שמהם יצאו אנשי הכנופיות . מקומם של היצירתיות והאלתור , שאפיינו את צה ” ל במלחמת השחרור , לא נפקד גם מתחום השגת המודיעין משבויים . כך באה לעולם התוכנית לשלב בין הטיפול בלוחמי אויב שנפלו בשבי לבין מבצע מודיעיני להחדרת סוכנים למדינות האויב . ניסיון להחדרת שני סוכנים , שנשלחו למחנה שבויים מרכזי והוחזרו לירדן במסגרת חילופי שבויים בתום מלחמת השחרור , לא צלח . אחד השבויים , יעקב בוקעי , נחשף בגלל הזיוף החובבני של התעודות שניתנו לו , ונעצר מיד לאחר שעבר לשטח ירדן . הוא נידון למוות ברבת עמון ועלה 23 לגרדום . מקום קבורתו לא ידוע עד עצם היום הזה . עם תום המלחמה הוקם אגף “ מודיעין , ” 10 שהתמקד במודיעין אנושי ובהפעלת הסוכנים אך לא בחקירות השבויים . לימים שונה שמו ל ”יחידה . ” 154 מלחמת קדש הייתה המלחמה הראשונה שבה שולבו חוקרי שבויים מיומנים כבר בדרג השדה . יחידת הצנחנים שהוקמה ב 1953 - הביאה עמה רוח חדשה ופתיחות לרעיונות מקוריים הקושרים להפעלת כוחות לוחמים . אחד מהרעיונות היה צירוף לוחם מוצנח שיהיה בנוסף בעל כישורים של חוקר שבויים . לקראת מבצע קדש החליטו אריק שרון וחבריו לשלב חוקרי שבויים מקצועיים כחלק מהמערך הלוחם . ההכנות החפוזות לצניחת גדוד הצנחנים בפתח מיצרי “ המתלה ” הפך את התוכניות למציאות . היה צורך בהצנחת גדוד בעורף האויב , שישרוד יותר מ 24 - שעות בטרם יחברו אליו עיקר הכוחות מכיוון ישראל . לפיכך נדרשו מתכנני המבצע לתת לכוח כל אמצעי אפשרי לאיסוף מודיעין עצמאי . במבצע “ גן השוק ” , שהובילו בעלות הברית המערבית רק 12 שנים קודם לכן , הושמד כוח הצנחנים הגדול בהיסטוריה בגלל היעדר מודיעין מתאים ולוח זמנים שלא איפשר לכוחות העיקריים לחבור לכוח המוצנח . הזיכרונות העגומים ממבצע זה היו עדיין טריים וכואבים . חוקרי שבויים שינסו להפיק מודיעין בזמן אמת היו פתרון מתבקש . חוקר השבויים הלוחם הראשון של צה ”ל חוקר השבויים הלוחם הראשון בצה ” ל היה צדוק אופיר ז ” ל . אופיר נולד בחיפה ב 1929 - למשפחה שחיה למעלה מ 200 - שנה בארץ . בנעוריו עברה המשפחה לירושלים ולאחר מכן לגבול תל אביב יפו . אופיר גדל בין ערבים והכיר היטב את הווייתם , וכך רכש את השפה הערבית . כנער הוא לקח חלק בפעילות האצ ” ל נגד הבריטים והערבים , ועם קום המדינה המשיך לשרת בצבא קבע כקצין ביחידת המיעוטים של צה ” ל . ורדי , שהיה מפקד יחידה יצחק זינגר . שלט בניב המצרי עוד משחר ילדותו בקהיר
|
|