במלחמת סיני נולד תפקיד חוקר השבויים הקרבי בצה"ל

עמוד:

1 במאי , 1941 דרך הצניחה ההמונית של הדיביזיה האמריקאית המוטסת ה 82 - לנורמנדי ביוני , 1944 ועד ל 10 , 000 - הצנחנים הבריטים והפולנים שהוצנחו במבצע “ גן השוק ” בספטמבר של אותה שנה על גשרי הריין בגבול הולנד - גרמניה . 300 צנחני גדוד , 890 בפיקוד המג ” ד רפאל איתן ומפקד החטיבה הצעירה אריאל שרון , היו כוח צבאי קטן בהרבה מאלה שאפיינו את המבצעים המוצנחים הגדולים עשור קודם לכן . אך בדומה למבצעים קודמים , היה תפקידם בלחימה מרכזי . הם ניצלו את כל יתרונות ההפתעה והניידות של ה ” איגוף האנכי ” , ואת האסטרטגיה של הגישה העקיפה המאפשרת להגיע אל עורף האויב מיד בתחילת הלחימה ולהתחבר אל הכוחות בהמשך . הצניחה במיצרי המתלה מסמלת את סופו של עידן המבצעים המוצנחים הגדולים . שולב בה רכיב לחימה חדש לחלוטין בהיסטוריה הצבאית המודרנית - צירוף לוחמים בעלי הכשרה מיוחדת כחוקרי שבויים . גדוד 890 חידש גם בהכשרת הלוחמים , שמעתה קיבלו הכשרה ייעודית לתפקיד . העקרונות , שנוסחו במהלך קרב המתלה ואחריו , נלמדו , הופנמו והונחלו לדורות הבאים . נעשה בהם שימוש רב גם במלחמות הבאות עד למבצע “ צוק איתן ” , 58 שנים לאחר מכן . בקירות הצריפים במחנות בבריטניה ובקנדה , שבהם נכלאו קצינים גרמנים , הוטמנו מכשירי האזנה . אלה הקליטו בדרך קבע את שיחות החולין של השבויים , שתומללו והניבו מאגר לא אכזב של מודיעין שלעתים לא הושג בחקירות . באמצעות ההאזנות הללו ידעו שירותי המודיעין הבריטיים על רצח העם שביצעו הנאצים כבר בשלביו הראשונים השבוי חשף את הסוד בלי לעבור על השבועה חקירת שבויים כמקור למידע מודיעיני איננה המצאה של המאה ה , 20 - רחוק מכך . חקירת השבויים עתיקה כמו המלחמות שניהלו בני האנוש והיא מופיעה אף בכתובים מלפני תקופת התנ ” ך . כך למשל החתים והמצרים ( רעמסס השני ) 4 השתמשו בה במלחמותיהם ההדדיות , וגם ב ” מסע הרבבה ” , יצירה מהמאה הרביעית לפני הספירה , מתאר כסנופון את מסע הגבורה של רבבת חיילים יוונים מבבל ליוון , שלכל אורכו לקחו היוונים שבויים ,   ינקו מהם מידע על 5 היריבים העומדים בפניהם ואילצו אותם לשמש מורי דרך . חקירת שבויים נזכרת גם בתנ ” ך : יעקב אבינו , שנאבק עם מלאך ערב חציית 6 הירדן ו ” תחקר ” אותו לשמו , הוא אולי הדוגמה הראשונה לכך . בספר מלכים ואחריו בספר שמואל א ’ , תיאורי החקירה והתועלת שבהפקת מודיעין בשדה הקרב נרחבים וישירים הרבה יותר . לאחר חציית הירדן , כשעולים בני יוסף לכבוש את הארץ המובטחת , נתקלים 7 הם בעיר מבוצרת בשם בית אל , שנקראה בעבר לוז . התלמוד מביא שני הסברים על הקשר בין שם העיר לבין מערכת ההגנה שלה . לפי הראשון , העיר הייתה סגורה ומסוגרת מכל כיוון , כמו אגוז לוז . לפי השני , של רבי שמעון , המנהרה שהובילה לעיר נחצבה בתוך גזע עץ אגוז לוז ולכן לא ניתן היה לאתרה . בני יוסף הצליחו לכבוש את העיר רק בעזרת שימוש מושכל במידע מודיעיני המופק מחקירת שבוי : “ ויעלו בית - יוסף גם הם , בית - אל ; וה ’ , עמם .   ויתירו בית יוסף , בבית - אל ; ו ש ם העיר לפנים , לוז .   ויראו , השמרים , איש , יוצא מן העיר ; ויאמרו לו , הראנו נא את מבוא העיר , ועשינו עמך , חסד .   ויראם את - מבוא העיר , ויכ ו 8 את - העיר לפי - חרב ; ואת האיש ואת כל משפחתו , שלחו " . הכתוב אינו מפרט מי היו חוקרי השבויים , אך סביר כי בדומה ליעקב , עשה 9 זאת אחד המנהיגים , ובוודאי אדם נבון שהוכשר לכך . הרד ” ק מציין כי אלה שחקרו את השבוי היו אנשי מודיעין בעלי ניסיון קרבי . לדבריו , הם אלה שנשלחו לתור את הארץ ושתצפתו על שער העיר , שהייתה סגורה מכל הכיוונים , עד שראו איש יוצא ממנה . 10 חכמי התלמוד למדו מהמילה “ הראנו ” , המתייחסת לקבלת המידע מהשבוי , כי לא מדובר בחקירה רגילה ובמידע שמסר השבוי בדבריו , אלא במסקנות שיכלו להסיק משפת הגוף שלו . “ חזקיה , אמר בפיו עקם להם” - השבוי סירב לדבר בחקירה כי כל בני העיר נשבעו שלא לגלות את סוד הכניסה לעיר , ולכן עיוות של פיו חשף את הסוד בלי שיעבור על השבועה . רבי יוחנן הסיק מהמילה “ הראנו ” כי החווה באצבעותיו על המבוא העיר , ללא מילים . כבדרך אגב מלמדים אותנו חכמי התלמוד כי לעתים ילמד חוקר השבויים על המידע לא מדברי הנחקר אלא משפת גופו והעוויות פניו – שיעור בעל חשיבות רבה לכל חוקר מודיעין . ישועת האל בעזרת מודיעין בתיאור מפורט יותר של חקירת שבוי , 11 בספר שמואל , מוצג מרדף שעורך דוד , במהלך מלוכתו של שאול ובטרם הוכתר למלך , אחרי גדוד עמלקי . הגדוד פשט על היישוב ולקח בשבי את נשיו , ילדיו ובזז את רכושו . גם כאן , בדומה לכיבוש לוז ולמעבר יבוק , ההצלחה הצבאית היא תולדה של חקירת שבוי . וכמו בכיבוש לוז , מוזכרת העזרה השמימית במקביל למאמץ המודיעיני . דוד מהסס בתחילה לצאת למרדף . הוא פונה לאביתר הכהן כדי שידרוש באורים ותומים מה עליו לעשות . “ וי ש אל דוד ביהוה לאמר ארדף אחרי הגדוד - הזה האשיגנו ויאמר לו רדף כי השג תשיג והצל תציל ” . רק לאחר קבלת האישור יוצא דוד לקרב : ” וילך דוד הוא ו ש ש מאות אי ש אש ר אתו ויבאו עד נחל הבשור והנותרים עמדו .   וירדף דוד הוא וארבע מאות אי ש 13 ויעמדו מאתים איש אשר פגרו מעבר את נחל הבשור ” .   דוד סובל ממחסור במידע מודיעיני והקב ” ה מזמן לו פתרון בדמות שבוי הנופל לידיו . דוד חוקר אותו ומחלץ ממנו מידע חיוני : “ וימצאו אי ש מצרי בשדה ויקחו אתו אל דוד ויתנו לו לחם ויאכל וישקהו מים ויתנו לו פלח דבלה ושני צמקים ויאכל ותשב רוחו אליו כי לֹ א אכל לחם ו לֹ א שתה מים ש לֹ שה ימים וש לֹ שה לילות ” . דוד עובד בדיוק לפי השיטה ששימשה את יעקב : בירור זהות השבוי כדי להקל על הבנת המשימה שהוטלה עליו והשגת המודיעין הקריטי לניצחון . הנחקר תושאל לגבי מיקום האויב וכפי הנראה גם לגבי דרגת הכוננות שלו . ראשית משיג דוד את אמונו של הנחקר : “ ויאמר לו דוד למי - אתה ואי מזה אתה ויאמר נער מצרי אנכי עבד לאיש עמלקי ויעזבני אדני כי חליתי היום ש לֹש ה :   אנחנו פש טנו נגב הכרתי ועל אשר ליהודה ועל נגב כלב ואת צקלג ש רפנו באש :   ויאמר אליו דוד התורדני אל הגדוד הזה ויאמר השבעה לי בא לֹ הים אם תמיתני ואם תסגרני ביד אדני ואורדך אל הגדוד הז ה ” . ההמשך היה פשוט הרבה יותר : “ וירדהו והנה נטשים על פני כל הארץ אכלים ושתים וחגגים

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא