|
|
עמוד:9
רוחות המהפכה ששטפו את המזרח התיכון באמצע המאה ה - 20 לא פסחו על תימן . האמאמות של יחיא ובנו אחמד לא עמדה בפרץ ועברה מן העולם ב - . 1962 מני אז הייתה תימן לשדה של מאבק בין רעיונות מהפכניים שונים . בטלטלה שפקדה את הארץ נבקעה תימן לשתי מדינות בעלות אוריינטציות שונות – צפון - תימן הרפובליקנית ( ובשמה הרשמי לשעבר , " הרפובליקה התימנית הערבית " ) ודרום - תימן הסוציאליסטית ( ובשמה הרשמי לשעבר , " הרפובליקה הדמוקרטית של תימן " ) . סיפורה של תימן במאה העשרים הוא אפוא סיפור המעבר של חברה מסורתית בכור ההיתוך של מהפכות שלוו בחדירת גורם חיצון , והוא במידה רבה ראי לתולדותיו של המזרח התיכון במאה זו . תימן היא מיקרוקוסמוס לסיפורה של מדינה שבטית שמרנית שנקלעה במחצית המאה למאבק האיתנים בין מהפכנים למסורתיים , מאבק שהתגבש באותן שנים , ושהיה מאז למאפיין מובהק של הפוליטיקה הערבית . רק בשלהי המאה העשרים ( בפתח עשור שנות ה - 90 ) אוחדו מחדש שתי המדינות במסגרת " הרפובליקה של תימן " . רעיון איחודה של תימן , שהועלה חליפות בידי אמאמים ושליטים לאורך ההיסטוריה התימנית , עלה בקנה אחד עם מורשת בת אלף שנים של עם תימני מאוחד . אלא שדרך מימושו תבעה מאבק דמים בין מורשות פוליטיות שקנו להן אחיזה בתימן במרוצת המאה ה - . 20 הספר עושה שימוש בחתך רחב ומגוון של הספרות המחקרית , בספרות הנוסעים לסוגיה , במסמכי הארכיון האמריקני והבריטי וכן בעיתונות הערבית והתימנית . דגש מיוחד ניתן לספרות המחקר הערבית והתימנית ( בעיקר המאוחרת ) , המעמידה לרשותנו מערך אינפורמציה ושיטות ניתוח התורמות לביאור מורכבותה של תימן . בתעתיק השמות והמונחים ( מערבית לעברית ) בחרתי בדרך המקובלת בפרסומים מדעיים , אך תוך מידה מסוימת של פישוט , אשר נועדה להקל על הקורא הישראלי שאינו שולט בשפות האזור . בשמות שהשתרשו בשיח הישראלי הועדפה הצורה שבה מקובל רישום השם תוך הוספת אימות קריאה . למשל , מוחמד ( ולא מחמד ) , חוסין ( ולא חסין ) . כמו כן הועדפה צורת הרישום המקובלת בשמות מדינות וערים . כך , למשל ,
|
|