|
|
עמוד:14
הגלות וזקוקה לישועה גברית ואלוהית חיצונית , לבין תפיסתה כאשה שיוזמת את גאולתה . במהלך פרקים אלו אעמוד על סוגיות מרכזיות במחקר ספרות הזוהר , כגון תהליכי עריכתה של היצירה הזוהרית , התגבשות התפיסות הקבליות ביחס לגילוי עריות , למיניות ולחטא , ויחסם של המקובלים לגלות ולגאולה . כמו כן אציע בסיום הספר כי השכינה בזוהר מייצגת שילוב של תפיסות יהודיות ונוצריות של דמות אם המשיח , שהתפתחו מהעת העתיקה ועד לימי הביניים . גלגולו של המיתוס שושלת בית דוד ניכרת בסיפוריה יוצאי הדופן . אפשר לומר כי אופיים של סיפורים אלו ברובד המקראי תואם למסורות נשיות שהועברו בעל פה ( , ( oral traditions ואילו באריגת הסיפורים לדרשות חז " ל ולדרשות הזוהר , משתקף מעבר מהעולם הסמיוטי וה " כורה " הנשית ( , ( chora לעבר השפה הסימבולית המייחדת את המבנה הפרשני והדרשני של לשון האב . עם התפתחות העלילה והעברתה מדור לדור מופיעות מגמות שיפוטיות שמתפתחות בקורפוסים השונים . דרשות חז " ל ודרשות הזוהר עוקבות מצד אחד אחר המהלך המקראי ומעצימות את הדומיננטיות של אם המשיח והיחס החיובי כלפיה , ומצד אחר מציעות נרטיב משלהן להבנת פניה הרבגוניות . את המיתוס אני מגדירה כסיפור שעוסק בזיקה שבין האלוהי לאנושי , ואשר נרקם לאורך הדורות בהשראת גרעינו הקדום . בעקבות מחקריהם של גרשם שלום , משה אידל , יהודה ליבס , ושל חוקרים נוספים שעסקו במיתוס המשיחי בקבלה וב " מיתוס הולדת הגיבור " , כמו אוטו ראנק , אלן דנדס וג 'וזף קמפבל , ואורי אלטר בהקשר המקראי , אבקש להרכיב את סצנת הולדת המשיח לבית דוד , ובעקבות כך לעמוד על דגם שמאפיין את אמו . שילוב המוטיבים של החטא והגאולה בדמות הגואל ובסיפורי אמהותיו , מעלה מודל של נבחרות שנובעת מתוך הפרה וחריגה מינית ואשר זוכה להתרה באמצעות תיקון ותשובה . מוטיבים אלו מאפיינים במקרא ובספרות חז " ל את דמותו של דוד המלך , והם מופיעים אף בתיאורי ישו , בעוד שלמריה מייחסים בבשורות הסינופטיות קווים שאפיינו את אמהות בית דוד . על כן אדון באפילוג בסיפור לידת הגואל ובדמותה של מריה בהשוואה לאמהות המשיח המקראיות . מרכזיות אם הגואל בשתי הדתות והדיון בהיבטים פולמוסיים ובהשפעות הדדיות בין דרשות חז " ל למסורות הנוצריות מעידים על קיומו של גרעין משיחי משותף ליהדות ולנצרות הקדומה .
|
|