מבוא: מדיניות ציבורית וחברות רב-תרבותיות - סדר יום מחקרי חדש

עמוד:11

קבוצות מודרות - הרי שהיא גם פעלה , בו בזמן , כמנגנון סימבולי ומטריאלי שיצר היררכיות חברתיות חדשות ודחק קבוצות זהות ( קיימות או מומצאות ) אל שוליו של הקולקטיב הלאומי . כלומר השונות התרבותית שעמה מתמודדות מדינות לאום שונות היא לעתים תוצאה של מנגנוני ההכלה וההדרה של קבוצות זהות שונות על ידי מדינת הלאום המודרנית או תוצאה של הבניה מחודשת שלהן במסגרת תהליכי בינוי האומה . קולותיהן של קבוצות אלו , העולים מן השוליים של מדינת הלאום , משמשים כתזכורת מתמדת לאופיין האמביוולנטי של זהויות לאומיות ( Maclure . ( 2003 כאן יש להדגיש שהמציאות הרב - תרבותית מאתגרת לא רק מדינות לאום אתניות אשר בהן האומה נתפסת כיחידה אורגנית וקדמונית שגבולותיה חסומים בפני קבוצות תרבות שונות , אלא גם מדינות לאום אזרחיות שגבולותיהן בהגדרה פתוחים יותר , ומאפשרים , לפחות באופן עקרוני , שילוב תרבותי מלא של קבוצות המיעוט השונות בתוך המכל הלאומי . האמונה באחדותה של האומה , או ביכולתה של המדינה " לייצר " אחדות , מתחלפת אם כן אל מול המציאות המשתנה שבה אי - אפשר להתעלם מהשונות ( , ( Triandafyllidou et al . 2012 , 2 ובהתאמה , מהצורך לנהל חברה הטרוגנית ולהתמודד עם צרכים משתנים , ולעתים סותרים , של קהילותיה השונות . צורך זה מתורגם אפוא לשאלות קונקרטיות על אודות חלוקת משאבים , רפורמות חוקתיות , שוויון הזדמנויות ומתן שירותים ציבוריים , וכל זאת תוך התבוננות בשאלות אלה מתוך פרספקטיבה רב - תרבותית . כלומר התבוננות מתוך פרספקטיבה הדורשת את כינונם של מוסדות ציבוריים המבטיחים צדק והוגנות לא רק בין יחידים בחברה אלא גם בין קבוצות תרבותיות . התמודדות המדינה ומוסדותיה הציבוריים עם שאלות אלה דורשת מהם להכיר בקיומו של קונפליקט מתמשך בין הקבוצות השונות ולכונן הסדרים חדשים המאפשרים לנסח אינטרס ציבורי משותף רחב וליצור שיתוף פעולה משמעותי ביניהן . הסדרים אלה , המושגים באמצעות דיאלוג , שיתוף פעולה ומשא ומתן , מאפשרים משילות ומקנים לגיטימציה רחבה למדינה ולמוסדותיה ( . ( Young 1990 למדינה הדמוקרטית יש לפיכך תפקיד מכריע בניהולם של שסעים וקונפליקטים ; מוסדותיה השונים עשויים למתן שסעים , אך גם להחריפם . הדבר תלוי במבנה המוסדות הקיימים ובדפוסי הפעולה שהיא מאמצת . המדינה אינה רק מתווכת ניטרלית בין העדפות תרבותיות אלא לעתים קרובות היא גם צד במאבק בין הקבוצות המרכיבות אותה , ולכן היא משקפת את יחסי הכוחות הקיימים בחברה האזרחית . מתפיסה זו נגזר , מחד גיסא , שלמדינה , יחד עם מוסדות החברה האזרחית , יש תפקיד מרכזי בניהול היחסים שבין הקבוצות ; ומאידך גיסא , שקבוצות המאופיינות במעמד שולי ידרשו לעתים שינוי מבני של המדינה ומוסדותיה , שינוי שאמור לאפשר להן להשתלב בה וגם לשמור על ייחודן ( . ( McCartney 2002 שינוי מבנה המדינה Kymlicka 2001 ; Maclure 2003 ; Bashir and Kymlicka 2008 . 3

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא