מבוא: מדיניות ציבורית וחברות רב-תרבותיות - סדר יום מחקרי חדש

עמוד:10

הדיון ברב - תרבותיות בישראל מאופיין לא רק במעורבות רגשית עמוקה הן של מבקריה והן של תומכיה , אלא גם בבלבול של מושגים ותיוגים שליליים . מבקרי הרב - תרבותיות מציגים תמונה קודרת של חתירה תחת יסודות הדמוקרטיה והסולידריות החברתית . בהתאמה , הרב - תרבותיות בישראל מזוהה עם ( רשימה חלקית ) : פוסט - ציונות , פוסטמודרניזם , ניהיליזם , קפיטליזם , אמריקניזציה , מדינת כל אזרחיה , אינדיבידואליזם וסקטוריאליות ( יונה ושנהב . ( 2005 מנגד , תומכיה רואים בה מנוף להכלה שווה ומלאה של בני הקבוצות התרבותיות השונות בחברה . פולמוס זה כולל דיונים תיאורטיים ונורמטיביים , ומחקרים בדיסציפלינות מוגדרות יותר כמו הפסיכולוגיה והעבודה הסוציאלית ( לשם ורואר - סטריאר 2003 ) או המשפט ( מאוטנר . ( 2008 כאמור , אסופת מאמרים זו מבקשת לבחון את הדפוסים הקיימים ולהציע דפוסים אפשריים של מדיניות ציבורית רב - תרבותית בישראל בתחומים מגוונים של פעילות ציבורית . מדיניות זו אינה מובנת מאליה אלא דורשת חשיבה מחודשת על טבעם של המוסדות הציבוריים הרלוונטיים ועל התאמתם למציאות המשתנה . בחינה של מוסדות אלו מתוך מבט משווה וביקורתי עשויה , ראשית , להסביר את משקלן של הבחנות תרבותיות שונות המאפיינות את החברה הישראלית ; ושנית , להציע אלטרנטיבות העשויות לשפר את תפקודם של המוסדות הללו במציאות הרב - תרבותית המאפיינת את החברה הישראלית . מתוך פרקי הספר השונים , העוסקים בתחומים כמו חינוך , בריאות , הגירה , רווחה , תרבות , שלטון מקומי ומשפט , עולות ארבע שאלות עיקריות . ראשית , עד כמה המוסדות הקיימים מביאים בחשבון את הצרכים השונים של הקבוצות השונות בחברה הישראלית ? שנית , האם לקבוצות השונות יש השפעה - " קול " - בעיצוב המדיניות ויכולת השפעה על קביעת המדיניות של מוסדות אלה ? שלישית , כיצד מתמודדים המוסדות הציבוריים עם המתחים הקיימים בין הקבוצות השונות לבין מוסדות המדינה ? ורביעית , מה צריכים להיות עקרונותיה ותכניה של מדיניות ציבורית רב - תרבותית ? המצב הרב - תרבותי ומדינת הלאום מדינת הלאום המודרנית התבססה על השאיפה לחפיפה בין גבולות המדינה , גבולות הלאום והזהות הקולקטיבית ( . ( Bauman 1997 בהתאם הציבה האידיאולוגיה הלאומית את הזהות הלאומית , ואת הנאמנות למדינה הנגזרת ממנה , מעל לזהויות האחרות - מגדריות , אזוריות או מעמדיות - שעליהן לכאורה גישרה . ואולם , אם הלאומיות , בדומה לדתות הגדולות , פעלה כמערכת יעילה לשם יצירתה של חברה הומוגנית ושוויונית - לעתים כמפעל אמנציפטורי מרשים של . 2 יונה ; 2005 יונה ושנהב ; 2005 מאוטנר ואחרים . 1998

מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר