|
|
עמוד:14
מגמה זו הוא שיח מגוון יותר על שיפור ההוראה שהתפתח בתקופה האחרונה , וכן רמות גבוהות יותר של תמיכה מקצועית במורים : חומרי הוראה משופרים , מקורות רבים יותר לתמיכה מקצועית ולחומרים והכשרה טובה יותר של המורים . לפני כעשור קידמו אנגליה , ולאחרונה גם אוסטרליה ואונטריו שבקנדה ( בדרך שונה למדי ) , דגם שממוקם בין האוטונומיה המקצועית המוחלטת של שנות השבעים של המאה ה - 20 לבין הרפורמות שאפיינו את אנגליה בשנות התשעים המוקדמות ומאוחר יותר מקומות אחרים והתאפיינו בסטנדרטיזציה , בקטנוניות , בקמצנות ובכלכלת שוק . " הדרך השלישית " לשינוי חינוכי שבאה לידי ביטוי באותו דגם , מציעה מהלך כפול בתגובה לניסיונות הרפורמה הבוטים : דגש ברור על המטרה הערכית של החינוך ומחויבות לבניית יכולת . בהשוואה לעקרונות המקבילים ברפורמה של שנות התשעים , שהכניעו את מקצוע ההוראה באמצעות כפייה ואילוצים , מרכיבים אלה נשמעו סבירים מבחינה מקצועית ומעוררי השראה , אולם בפועל היו בעייתיים מאוד . ראשית , מתברר שהמטרה הערכית שרפורמות " הדרך השלישית " מקדמות בהצלחה היא העיקרון הזה : העלו את הרף וצמצמו את הפער . עיקרון זה נועד לשפר ציונים במבחני הישגים באוריינות ובמתמטיקה ( הקשורים ליעדי הישגים ארציים כפויים ) , ואינו תלוי תרבות , מדינה או הקשר . בין שמדובר באונטריו , באוסטרליה , בברמודה או במנצ ' סטר שבאנגליה , היעד או המטרה הערכית כמעט זהים . מדינות ותרבויות נבדלות זו מזו יותר או פחות , אך השקופיות במצגות של היועצים דומות להפליא . אם כן ב״דרך השלישית״ בני אדם אינם מגדירים או מפתחים מטרות ערכיות או חזון משותף משלהם , ואין להם בעלות עליהם . את המטרות והחזון הם שואלים מאנשים אחרים . שנית , אף על פי ש״הדרך השלישית״ מחויבת במידה מרשימה למהלך של בניית יכולת , הפירוש שלה למונח זה הסיט לא פעם את תשומת הלב מן המטרות הנאצלות ששימשו לה עוגן . בניית יכולת היא רעיון שנולד לראשונה בהקשר של מדינות מתפתחות . היא נשענת על העיקרון שיש לעזור לקהילה לעזור לעצמה , בדומה לרעיון ולאסטרטגיה של התארגנות קהילתית . מדובר בתפיסה הומניסטית מעצימה , המכוונת לעזור לבני אדם לממש את המטרה שחרתו על דגלם , אולם במדיניות
|
|