|
|
עמוד:14
ופריצות , והניצולים שאלו את עצמם - י למה נשארנו בהיים 7 לשם מת לחיות בכלל ' ומה טעם לנסות ולשקם חיים פרטיים וציבוריים במקלם כזה ? נראה שאותה תקופה ראשונה של דמוראליזציה היתה מוכרחה לבוא ולחלוף בטרם אפשר יהיה לנסות להתמודד איכשהו עם התנאים החדשים-כעבור זמן מר ! חל שינוי : כנראה - שבועות אחדים אחרי השיהררר . כץ הסארטיזאנים היה איש ושמו אליעזר לידובסקי , - לפני המלחמה היה חבר בתביעה החלוצית " דרורי / אילם במשך תקופת הפארטיזאניית איבד כל מגע עם חבריוילשעבר . קרובים אליו ביותר בין חבריו לפעולח היו אחיו אברהם . ו " פאשה " ( יצחק ) רייכמן , חבר הנוער הקומוניסטי לשעבר , שהשקפותיו השתנו במשך המלחמה . האזור היה נתון לשלטון סובייטי - והיציאה מתוכו או מתחום המדינה היתה בלתי חוקית ונחשבה כמעשה בגידה . כל אירגון שפעל שלא ברוסות המפלגה א 7 הממשלה היה חשוד ' אז בלתי חוקי . בייחוד היה מעמדה של הציונות וכל הקשור עימה מהוץ לחוק בבריה " מ מאז שנות דר . 20 בנסיבות אלה היתה דלוקא הקהילה הדתית צזרת ההתארגנות החוקית היחידה לגבי קבוצה יהודית בעלת מגמרת חברתיות או פוליטיות . הקבוצה שהתרקמה אט אט - בהנהגת האחים לידובסקי ורייכמן - לא היתה דתית משים בחינה ' אולם הובא רב צעיר מקרב שרידי קהילת דובנא הסמוכה - ובהסרת שמו נוסדה קהילה דתית , ש כלה לשמש מסווה לפעולות אחרות , לא יצא אלא זמן מועט עד שאליעזר לידובסקי וחבריו הגיעו לכלל מסקנה . שיהודים לא יוכלל להוסיף ולחיות באחור ' לא מבחינה מעשית ולא מבחינה פסיכולוגיה , הכיבוש הנאצי הניח אחריו מורשה של אנטישמיות . כנופיות אוקראיניות לאומניות , בהנהגת אהד ושמו ב ^ נךךה ' היו הרקפות אנשי מ משל סובייטיים ויהודים . כיוון שחררבות יתדות רוב : ל לא היו קרקע מתאימה לחזור רלברבן עליה חיים יהודיים - הגיעו לירי מסקנה - שעליהם לבקש דרך בריחח כלשהי . נערכה ישיבה בביתו של רופא מקומי , ושבעה מכלל תשעת הנוכחים הסכימו עם א . לידובסקי . בעקבות זאת נרשם כחוק קואופראטיב של 14 הברים , במסווה של איגוד בעיי מלאכה — עוד תכסיס כדי להשיג בסים חוקי לפעולה . הקואופראטיב רכש בית אשר שימש מרכז לקליטת הפליטים . החול רים מכפרי הסביבה וממקומרת מחבוא שונים - ובראש ובראשונח nwbpb r * כ 300 ~ יתומים שהסתתרו בבתי איכרים באזור . בית הכנסת היה לרכוש הקהילה 2 שתי עדויות אליעזר לידובסקי וערות של יצחק אכיתב ( ה ) .
|
|