|
|
עמוד:14
מאמרה של גתית הולצמן , “ דת , מדינה ורוחניות בהגותו של רבי משה נרבוני “ — ברוח המתח שבכתבי רביצקי — עוקב אחר לבטיו של נרבוני ) תלמיד הרמב “ ם ) באשר לדרך הנכונה שבה יכול איש הרוח לשלב את הממד העיוני עם הפעילות החברתית . נרבוני מצביע על השתקפותה של שאלה זו בכתבי הוגים פגאנים , מוסלמים ויהודים , ולדבריו המשותף ביניהם בסוגיה זו עולה על המפריד . הולצמן מראה כי שלא כמו הרמב “ ם , נרבוני לא העלה על נס את המעורבות הציבורית והחברתית וגרס כי זהו עול המוטל על הפילוסוף בעל כורחו . זאב הרוי עוסק בדמותו של ר ' יצחק אברבנאל , שליאו שטראוס ואביעזר רביצקי כינוהו “ הוגה אנטי – פוליטי מובהק “ . במאמרו “ אנרכיזם , שוויוניות וקומוניזם במשנת ר ' יצחק אברבנאל “ פור שׂ הרוי את משנת אברבנאל , שהתנגד התנגדות עקרונית למדינה ובה בעת היה הוגה פוליטי מובהק משום שהשקיע מחשבה רבה בניתוח יסודות המדינה ובתיאור רעותיה וגם נדרש בכובד ראש לרעיון המקראי של מלכות אלוהים . המאמר מבאר את היסודות של גישתו הדתית – הפוליטית , שהייתה אנרכיסטית , שוויונית וקומוניסטית . שלום רוזנברג מתחקה במאמרו “ טבע , שכל , תורה “ אחר היסודות הטבעיים של החוק האלוהי לאור המרחב האינטלקטואלי העשיר של הספרות היהודית , הספרות הפילוסופית והתאולוגיה הכללית בימי הביניים ובעת החדשה . רוזנברג מברר את התובנות בדבר המונחים “ מוסר טבעי “ , “ חוק טבעי “ ו “ חוק הטבע “ . מאמרו מאיר ומלבן שאלות פוליטיות הנוגעות למונח הטבע ולזיקתו למוסר וסוקר גישות שונות מהגישות הנטורליסטיות מכאן והאינטואיטביות מכאן . רוזנברג חותם את מאמרו בהרהורים על אודות הכאן ועכשיו של המבנה המדיני הרצוי הנגזר מדיונו זה ומכין בכך מצע לדיון עתידי . במאבק על טיבה של הנבואה — על שלל השלכותיו של דיון זה — דן מאמרו של דב שוורץ , “ הערות על הפולמוס בשלהי המאה הי “ ג : הנבואה והכתיבה האזוטרית “ . שוורץ מתעמק בוויכוח שהתעורר בין מנהיג רב השפעה ) ר ' שלמה בן אדרת , רשב “ א ) לבין דרשן פילוסופי ) ר ' לוי בן אברהם ) . הוא טוען כי אחד המוקדים המרכזיים של הוויכוח היה שאלת הפרשנות האזוטרית . ר ' לוי בן אברהם רקם תפיסה רדיקלית של הנבואה , אך הצניע אותה בטכניקות פרשניות שונות , והרשב “ א חש בכך והפנה את טענותיו בעקיפין נגד תפיסה זו . מזה גוזר שוורץ שהוויכוחים בין השמרנים לשכלתנים כללו ממד פרשני אזוטרי מובחן .
|
|