|
|
עמוד:11
תקציר לליברליזם המודרני יחס דו ערכי אל המסורות הדתיות והתרבותיות שקדמו לו . מחד גיסא , הוא מגלם את מימוש עקרונות החירות והאנושיות שנטועים במקרא ושהשתכללו בדתות המשתרגות ממנו ; מאידך גיסא , הוא מסמן קו שבר וניתוק בין העולם המסורתי לעולם הליברלי מודרני . ככל שהדברים נוגעים למוסד המשפחה , העמדת עקרון החירות האישית ותפיסת הפרט כיצור אוטונומי שיש לו זכויות הן לא רק נקודת מפנה מן העולם הישן , אלא גם מהלך שתוצאותיו הן פרימה ופירוק של מוסד מסורתי המתעקש להתקיים . לראיית הליברליזם כקו פרשת מים וכצומת הרה גורל בהיסטוריה של תורות המוסר והפוליטיקה משמעות רבה להבנת גבולות הליברליזם והיחס של המחשבה הליברלית למוסדות מסורתיים ולדת . לעומת זאת טשטוש קו השבר של הליברליזם גורר התעלמות מההשפעות של מפגשו עם מוסד המשפחה המסורתי ועם הדת . את הליברליזם , לפי הניתוח המוצע כאן , אכן יש להבין כביטוי של תנועת שחרור ומשום כך גם כנושא בחובו ממד מפרק ומחריב ; רכיב של הרס או ניפוץ של מקורות סמכות , של היציבות והביטחון שמהם נהנו מוסדות החברה הטרום ליברלית כמו המשפחה . למוסד המשפחה מובנים רבים בזמננו : ביטוי של קשרי דם ויחס גנטי , לוז החיים החברתיים והזהות האישית , תא המכונן את העצמי הרגשי והאישיותי של הפרט , מסגרת של כללי התקשרויות , זכויות וחובות משפטיות , מרחב הביטוי של אהבה , אחריות ודאגה . הניתוח המובא בחיבור זה מתמקד במובן של המשפחה שאיננו מטופל דיו — המובן הפוליטי : באיזו מידה קיומה של המשפחה משרת בחברה הליברלית אינטרס פוליטי ? האם לליברליזם יש עמדה בשאלת דפוסי המשפחה שבהם המדינה עשויה , או נדרשת , לתמוך ? מה בין החירות האוטונומית של הפרט לבין העדפת מוסדות כלשהם על פני אחרים ? האם המשפחה בחברה הליברלית עתידה ליהנות משגשוג וחיות או לחלופין נידונה להתנוונות או , למצער , להישרדות בלבד ?
|
|