|
|
עמוד:12
מתחבטים בשאלת הזכות של היהודים להגדרה עצמית בארץ . התייחסותם לא בהכרח מעוגנת בהשקפת עולם לאומית . היא מעוגנת בראש ובראשונה בהשקפת עולם דתית , שאינה מכירה ביהודים כקבוצת לאום אלא כקבוצה דתית . עם זאת הזרם האסלאמי נדרש להתמודד עם המשמעות המעשית שנגזרת מהמושג " מדינה יהודית " — ריבונות יהודית בדמות מדינת לאום . לפיכך , ומתוך הרצון בטובתם של האזרחים המוסלמים החיים כקהילת מיעוט דתי במדינת לאום שרוב אוכלוסייתה אינה מוסלמית , פיתח כל אחד מפלגי התנועה האסלאמית דרך התמודדות משלו עם הרעיון של מדינה יהודית . הפלג החוץ – פרלמנטרי של התנועה אימץ גישה דוגמטית המתבטאת בהתעלמות כמעט מוחלטת מן המדינה וממוסדותיה . גישה זו אינה אלא ביטוי לחוסר נכונות מוחלט להשלים עם ריבונות יהודית בארץ שנחשבת קדושה לאסלאם . מנהיגי הפלג פיתחו מודל אוטונומי מפורט המבקש לכונן קהילה המספקת את צרכיה בכוחות עצמה על פי עקרונות ההלכה האסלאמית , אבל נראה שקשיים מבית ומחוץ מונעים את יישומו של הרעיון . לעומת זאת הפלג הפרלמנטרי גוזר גזרה שווה בין מעמדם של המוסלמים בישראל לבין מעמדן של קהילות מוסלמיות אחרות בעולם הנמצאות במעמד של מיעוט במדינות שרוב אוכלוסייתן אינה מוסלמית . הניסיון של קהילות אלו במדינות המערב מראה כי הן הסתגלו בהצלחה לחיים במדינות שהשלטון ואורח החיים בהן אינם מוסלמיים . לכן , למרבה הפרדוקס , נראה שהפלג הפרלמנטרי מצליח להתגבר על האתגר של " המדינה היהודית " ומתאים את עצמו באופן מיטבי למציאות הפוליטית בישראל . כמו חברי חד " ש גם אנשי הפלג הפרלמנטרי של התנועה האסלאמית מחויבים למסגרת הפוליטית הקיימת בישראל . הם מקבלים את פתרון שתי המדינות ודבקים בפעילות הפוליטית באמצעות הכנסת מתוך אמונה שיש בכך כדי להועיל לאזרחים המוסלמים במדינה . אף על פי שבקרב הזרמים האידאולוגיים המרכזיים בחברה הערבית בישראל הביקורת על ההגדרה של ישראל כמדינה יהודית היא ביקורת מוצקה , אין בה כדי ליצור מכנה משותף מוסכם ביניהם אשר ממנו ייגזרו הצעות מעשיות לשינוי אופייה של המדינה . למעשה כבר משנות התשעים של המאה העשרים , מאז החל תהליך השלום בין ישראל לפלסטינים , שקדו אינטלקטואלים ופוליטיקאים ערבים בישראל על גיבוש מודלים חלופיים להגדרת ישראל " מדינה יהודית ודמוקרטית " . במסגרת זאת נידונו כמה אפשרויות לאוטונומיה ) תרבותית או מוסדית , אך לא טריטוריאלית ) , נבחן הרעיון של " מדינת כל אזרחיה " , וכן
|
|