|
|
עמוד:11
ועוד , זכות זו צריכה לחול בכל שטח מולדתם ההיסטורית של הפלסטינים — דהיינו , פלסטין המנדטורית — והיא חלה על כל חלקי העם הפלסטיני , בכלל זה המיעוט הערבי בישראל והפליטים הפלסטינים החיים כיום מחוץ למולדתם . ההצעות לכונן מדינה דו – לאומית בארץ ישראל / פלסטין המנדטורית נתפסות בעיני הזרם הלאומי כפשרה היסטורית בין זכותם של הילידים הערבים להגדרה עצמית בארצם לבין ההכרה בדיעבד בזכותם של היהודים להגדרה עצמית — זכות אשר תכובד רק במסגרת פוליטית משותפת עם בני הארץ המקוריים . תפיסה זו מאפשרת לאנשי הזרם הלאומי לטעון כי הצעותיהם לחולל שינוי יסודי באופייה של המדינה היהודית מושתתות על ערכים מוחלטים של מוסר ושל צדק היסטורי . עמדתו של הזרם הערבי – יהודי הקומוניסטי , המיוצג בכנסת על ידי מפלגת חד " ש , שונה בתכלית . זרם זה מכיר דה – פקטו בזכות הקיום של מדינה יהודית בארץ ישראל / פלסטין המנדטורית ובזכותם של היהודים להגדרה עצמית במדינה המוגדרת ככזו , על יסוד החלטת החלוקה משנת . 1947 חברי חד " ש , יותר מכל זרם אחר , מקדשים את הקיום המדיני הנוכחי של ישראל ) בתחומי הקו הירוק ) ואת המאבק הפוליטי של האזרחים הערבים באמצעות הכנסת — המוסד הריבוני העליון המייצג את המדינה , שהוקמה מכוח החלטת החלוקה . הם מתנגדים בכל תוקף להצעות לכונן מדינה דו – לאומית אחת בכל שטחי הארץ , שכן לדעתם הצעות כאלה עומדות בסתירה למצעם המדיני המסורתי — " שתי מדינות לשני עמים " . הם גם מסתייגים מיוזמות המבקשות להתיק את מרכז הכובד של הפעילות הפוליטית של האזרחים הערבים אל מחוץ לכנסת . עם זאת הם דוחים בתוקף את צביונה היהודי – ציוני של המדינה ואת הפירוש של מדינה יהודית כמדינת לאום יהודית רובנית , אשר בשם העיקרון הדמוקרטי של " הכרעת הרוב " עלול להוביל למצב של " עריצות הרוב " . להשקפתם , מדינה יהודית היא מדינה שרוב אוכלוסייתה יהודית שבה היא זוכה להגדרה עצמית . עם זה הם גורסים כי בד בבד שומה על הרוב היהודי לכבד את זכויותיהם של האזרחים הערבים , לרבות זכויותיהם כקולקטיב לאומי , מתוך מחויבות לערכיה הדמוקרטיים של המדינה . עמדתו של הזרם האסלאמי מורכבת יותר . אנשי זרם זה , המיוצגים בשני פלגיה של התנועה האסלאמית , הפלג הפרלמנטרי והפלג החוץ – פרלמנטרי , אינם
|
|