|
|
עמוד:13
הביקוש לתרומות לא חוקיות , שהשחיתות הכרוכה בהן גדולה אף יותר . מאליה עולה השאלה מה התמהיל הרצוי למימון הפעילות הפוליטית . ספר זה מתמקד בשתי הסוגיות המרכזיות שתיארנו לעיל : הראשונה — תהליך קבלת ההחלטות על מדיניות כלכלית ; והשנייה — החשש שהוא יזוהם בשחיתות בידי בעלי עניין , שישחדו את הפוליטיקאים באמצעות תרומות למסעי הבחירות , ובתמורה יטו האחרונים את ההחלטות על חשבון רכוש הציבור . שלושת הפרקים הראשונים בספר עוסקים בטיב תהליך קבלת ההחלטות ובמאזן הכוחות בין מקבלי ההחלטות ובינם לבין בעלי העניין . שלושת הפרקים האחרונים מתמקדים ברגולציה של מימון פעילות פוליטית בעולם ובישראל , ביתרונותיה למבנה הדמוקרטי ובהשלכותיה על השחיתות . בפרק הראשון מנותחים המניעים לרפורמות מבניות ומאזן הכוחות בין השחקנים הפועלים בזירה — הפוליטיקאים , הרגולטורים ובעלי העניין . תרומתו הייחודית של הניתוח היא בבחינת ההשפעה של המחלוקות בקרב הרגולטורים והפקידות הבכירה על סיכויי הרפורמה . בחינת ההשערות נערכה באמצעות ניתוח של 32 ניסיונות לרפורמה של השוק הפיננסי בישראל . נמצא כי למידת ההסכמה בין הרגולטורים ולעוצמת ההתנגדות של האינטרסנטים השפעה חשובה ומובהקת על ההסתברות לביצוע רפורמה מבנית . המחלוקות ועוצמת האינטרסנטים גרמו לניסיונות חוזרים ונשנים עד לאישור הרפורמות , ובממוצע נדרשו כ – 10 שנים עד ליישומה של כל רפורמה . בפרק השני מוצעות המלצות ליזמי רפורמות כיצד להגדיל את הסיכוי למימוש הצעותיהם . ההמלצות מתבססות על תוצאות המחקר ליישום רפורמות בשוק הפיננסי וכן על ניסיון רחב של יוזמות לרפורמות בענפים אחרים בישראל . ההמלצות מתמקדות במסמכים שיש להכין כדי להתניע את המהלך , בעיתוי הרצוי לנקוט יוזמה — אגב הבחנה בין חלונות הזדמנויות צפויים , כמו שנה ראשונה לכהונת ממשלה חדשה — במועד הגשת התקציב ובדרכים להיערך לפתיחת חלונות מקריים שלא נצפו מראש . הפרק השלישי בוחן את התהליך של ניתוח המדיניות במשרד האוצר . גיבוש המדיניות הכלכלית מתבסס על שלושה דגמים של עבודה : צוות פנימי , ועדה בין – משרדית וועדה ציבורית . החולשה המרכזית היא בעבודה הפנימית של אגף התקציבים , שאינו מקפיד על ניתוח עלות – תועלת מסודרת , ובכך שהערכת ההשלכות של המדיניות המוצעת לוקה בחסר . כשלים התגלו גם בעבודת הוועדות —
|
|