|
|
עמוד:12
שלישית — קיום קשר רצוף עם הקהילה החרדית . חברי מעמד הביניים החרדי חיים את רשות הרבים החרדית . הם מתעניינים בנעשה ברחוב החרדי וכפופים , אף אם חלקית , לגדולי התורה החרדים . נראה כי די במאפיינים אלו כדי להשתכנע כי אין מדובר ב " תחפושת " או ב "תחנת ביניים " בדרך אל פריקת העול . לפנינו עמדה מוצקה ויציבה שאוחזים בה רבים מחברי הציבור החרדי , אשר בוחרים להישאר חלק מן הקהל והקהילה החרדיים בלי שייאלצו להתנתק מן המערביות החילונית . מיחידים לקבוצה תופעת התגבשותו של מעמד הביניים החרדי איננה תופעה מאורגנת ומוסדרת . זו התגנבות יחידים , חסרת הנהגה רבנית והכוונה פוליטית , של אוסף פרטים הנעים בשוליה של המסגרת החרדית . קשה להצביע על זהות מלאה בין הפרטים . השוני היחסי בולט , למשל , במידת ההקפדה ההלכתית , ברמת הקרבה לרבנים החרדים , בחינוך הילדים ובמצב הכלכלי . השוני הזה הוא תוצאה הכרחית של מלאכת האיזון שעושה כל אחד ואחד בינו לבין עצמו בין שתי התרבויות — החרדית והמערבית — המשמשות מצע לחיים . ברם חברי מעמד הביניים החרדי חסרים שלושה פרמטרים עיקריים : מוסדות חינוך משלהם בקטעים השונים של המסלול החינוכי , הנהגה רוחנית כריזמתית והנהגה פוליטית משפיעה . היעדרם של מוסדות חינוך מתאימים . משפחות מעמד הביניים החרדי נדרשות לבחור בין בתי ספר חרדיים ( ואף זאת רק אם יתקבלו אליהם ) — המחייבים אותן לעשות שינוי של ממש באורחות חייהן ולהתפשר על איכות לימודי החול — ובין בתי ספר המסונפים לזרם הדתי – לאומי — המחנכים לערכים שאינם עולים בקנה אחד עם ערכי הבית החרדי המודרני . המחסור במוסדות חינוך מתאימים לאורך כל המסלול החינוכי אינו מאפשר יצירת מסגרת השקפתית בת קיימא אצל הדור הצעיר , שתמשיך את תפיסת העולם של החרדיות המודרנית . היעדר הנהגה תורנית . תופעה בולטת אחרת היא היעדרה של רבנות כריזמתית המסוגלת לשאת על כתפיה את המשא ההנהגתי – הלכתי של חברי הקבוצה . בשביל קבוצה זו מדובר בצורך קיומי . קודם לכול , הצורך המיוחד בהנהגה רבנית
|
|