|
|
עמוד:10
אקדמיים , משרה ייצוגית וקריירה משגשגת , רישיון נהיגה ומכונית צמודה , ירידה בשיעור הילודה , בילוי נשי ומודעות לטיפוח עצמי — כל אלה הם חלק ממהפכה תפיסתית של שכבה גדולה בציבור החרדי , המתרחשת מתוך שמירה על כללי צניעות והפרדה מגדרית . מאידאולוגיה חד – גונית של " או או " , שעליה מתבססת החרדיות הקלסית , פונה מעמד הביניים המודרני לתפיסה אקלקטית של " גם וגם " . קבוצה זו חיה על קו התפר שבין שני העולמות ויונקת הן מן ההוויה החרדית הן מן ההוויה הישראלית . בה בעת חבריה מגדירים עצמם חרדים ומרגישים בשר מבשרה של החברה החרדית . במובחן מהתפיסה החרדית המסורתית , חברי מעמד הביניים החרדי אינם פוחדים מהמודרנה אלא מעורים בה . ואולם הם סבורים כי התערות ברשות הרבים הישראלית , גם אם היא מחייבת להסיר את חומת הבדלנות המרחבית והתפיסתית , אינה מחייבת אותם בהכרח להיפלט מהקהילה החרדית ולהיפרד ממנה . עם זה יש להם מסלול חיים ייחודי המתבטא במוסדות לימוד שונים מהמוסדות החרדיים הקלסיים . חברי המעמד הזה מעניקים לילדיהם השכלה רחבה שיש בה גם לימודי ליבה ותעודת בגרות . כאשר בוחנים את המאפיינים הקהילתיים של התנהלות הבית החרדי המודרני ושל שילובו בקהילה ייעודית רלוונטית , מתברר כי מדובר בעיקר בבחירת מקום המגורים על קו תפר גאוגרפי בין יישובים חרדיים לחילוניים , במבנה תעסוקתי מיוחד שבו שני בני הזוג נמצאים במסלול קריירה מקצועי המשלב גם ציפייה לקידום , בתרבות פנאי הכוללת גם בילוי " חילוני " ובהתנהלות קהילתית השומרת על ההגדרות החרדיות הקלסיות , לרבות חברות בבית כנסת חרדי ושמירה על סגנון התפילה החרדי . אשר להצבעה בבחירות : חברי מעמד הביניים החרדי נותנים את קולם למפלגות החרדיות . אכן , ההימצאות על קו התפר מחייבת מערכת איזונים ובלמים תמידית ומאמץ מודע לצעוד על " שביל זהב " שבין המותר לאסור . במובחן מאורח החיים המערבי של חברי הקבוצה , שאינו עולה בקנה אחד עם אופייה של הקהילה החרדית הקלסית , מפתיע לגלות כי הזיקה החזקה ביותר של חברי הקבוצה לחרדיות הקלסית טמונה דווקא במאפיינים הפנימיים והאידאולוגיים . כלומר , חברי מעמד הביניים החרדי , כעמיתיהם מן הקהילה החרדית המסורתית , משמרים זיקה לגדולי התורה החרדים . הם נועצים בהם
|
|