|
|
עמוד:13
בשווייץ ובלוקסמבורג , ושיטת הקול היחיד הנייד ( , ( Single Transferable Vote הנהוגה באירלנד ובמלטה . המחפש את הפרטים הקטנים יוכל למצוא כאן תשובות לשאלות האלה : ( 1 ) מהן אפשרויות הבחירה הנתונות למצביעים , ומה מייחד את פתקי ההצבעה השונים ? ( 2 ) מה משקלם של מחוזות הבחירה , ואילו חלוקות לאזורים נהוגות במדינות דמוקרטיות ? ( 3 ) מדוע מדינות רבות משתמשות ב " פיצוי ארצי " ? ( 4 ) כיצד קובעת כל שיטת בחירות איזו מפלגה תזכה במושבי הפרלמנט הנכספים ? ( 5 ) מהן המעלות ומהן המגרעות של כל שיטת בחירה , ומה הטענות העיקריות של כל אחת מהן לטובתה ולרעת האחרות ? ( 6 ) מהן ההטיות באימוצה של כל שיטת חלוקה ? ( 7 ) באילו מדינות נוהג כל אחד מהמאפיינים הייחודיים של שיטת הבחירות ? מתווה לעתיד והמלצות חלקו השני של הספר פותח בזיהוי נקודות התורפה של שיטת הבחירות היחסית בישראל , על פי 8 אמות המידה שהוצגו בחלק הראשון ושלאורן נבחנו שיטות הבחירה . חולשות אלו אינן חדשות והן בולטות בדיונים בספרות המחקרית הרבה שהרחיבה בשיטת הבחירות של ישראל מאז הקמתה . תשומת הלב מופנית להמלצות שנדונו במסגרות שונות וביוזמות המוצעות לשינוי רכיב / ים בשיטת הבחירות לכנסת . המטרה העיקרית כאן איננה להביא מערכת סגורה של המלצות , אלא להציע טווח אפשרויות מתונות לשינוי ולבחון כיצד כל רפורמה יכולה להשפיע על תוצאות הבחירות . שלושה מוקדים להצעות הרפורמה הנדונות : ( 1 ) הכנסת יסוד האיזור . ( 2 ) שינוי מבנה פתק ההצבעה . ( 3 ) המלצות לשיפור הנגישות לתהליך הבחירות וההשתתפות בבחירות . להלן רשימת המסקנות וההמלצות המתייחסות לרפורמה בשיטת הבחירות לכנסת ישראל : . 1 הכנסת יסוד האיזור פרק 9 מביא את ניתוח התוצאות שהיו מתקבלות בבחירות לכנסת אילו ספירת קולות הבוחרים הייתה נעשית בדרך שונה מזו הנהוגה היום . על בסיס ההצבעה בבחירות 2009 נבחנות ארבע הדמיות ( סימולציות ) של בחירות אזוריות המתאימות לישראל . בכוונה
|
|