|
|
עמוד:14
( 1 ) בשנות השישים ניתן היתר לשידור רדיו של משפט אייכמן על רקע חשיבותו הציבורית . ( 2 ) בסוף שנות השבעים התיר בית המשפט המחוזי להקליט ולשדר את הכרעת הדין בעניין תביעת הדיבה שהגיש בצלאל מזרחי נגד עיתון הארץ . ( 3 ) בסוף שנות השמונים ובתחילת שנות התשעים ניתן היתר לשידור חי בטלוויזיה וברדיו של משפטו של איוון ( ג ' ון ) דמיאניוק , בכלל זה העדויות שנשמעו בערכאות הדיוניות , הן בבית המשפט המחוזי בירושלים והן בבית המשפט העליון . גם כאן התקבלה ההחלטה על רקע החשיבות הציבורית של הליכי המשפט . ( 4 ) בשנת 1996 שודרה ההקראה של תמצית הכרעת הדין בעניינו של יגאל עמיר . בדיעבד התברר כי ההיתר ניתן רק לשידור של כניסת השופטים , אך בשל תקלה נמשך השידור גם אחר כך . ( 5 ) בשנת 1999 התיר בית המשפט המחוזי בירושלים שידור חי ברדיו של הכרעת הדין בעניינו של אריה דרעי . בצד אלו ניתנו במרוצת השנים היתרים לסיקור אודיו – ויזואלי של טקסים לרגל פרישת שופטים של בית המשפט העליון , וכן היתרים לצילום הליכים מעין – שיפוטיים לפני ועדות חקירה ממלכתיות דוגמת ועדת אור . דוגמה מאלפת מן העת האחרונה לתפיסתם של בתי המשפט בישראל באשר להתרת סיקור אודיו – ויזואלי היא החלטת השופט כבוב מיום 30 בנובמבר , 2014 שבה נדחתה בקשה למתן היתר לשידור שמע מן הדיונים המתנהלים בתיק הפלילי שהגישה המדינה , באמצעות מחלקת מיסוי וכלכלה שבפרקליטות , נגד נוחי דנקנר ואחרים . הבקשה הוגשה על ידי מי שאינו צד לתיק — עמותת הצלחה , התנועה הצרכנית לקידום חברה כלכלית הוגנת . בהחלטתו סקר השופט כבוב את הדין החולש על הסוגיה והדגיש את מיעוט המקרים שבהם העניקו בתי המשפט בישראל היתר לסיקור אודיו – ויזואלי . בד 5 ענת פלג " לשדר את גזר הדין " הארץ . 26 . 4 . 2014 6 ת " פ ( המחלקה הכלכלית מחוזי ת " א – יפו ) 60386 - 06 - 14 מדינת ישראל נ ' דנקנר ואח ' . דוגמה נוספת להחלטה שבה נדחתה בקשה להתיר סיקור אודיו – ויזואלי של דיון היא ההליך הפלילי שהתנהל נגד הנשיא לשעבר משה קצב ( ת " פ [ שלום י – ם ] 5735 / 08 מדינת ישראל נ ' משה קצב , מיום . ( 2 . 4 . 2008
|
|