תקציר

עמוד:8

ה . יצירת מערך שיקולים ברור ומפורט להפעלת שיקול הדעת השיפוטי המסמך ממליץ לקבוע קריטריונים ברורים ומפורטים להפעלת שיקול הדעת השיפוטי בהכרעה שלא להתיר סיקור אודיו – ויזואלי ולאמץ לשם כך , בשינויים המחויבים , מודל כדוגמת זה של מדינת קליפורניה ( שיפורט להלן ) . מערך מפורט זה יסייע בהפעלת שיקול הדעת השיפוטי , והוא הכרחי בעיקר בשלבים הראשונים של החלת המדיניות החדשה . דברים אלו נכונים גם במקרה שיוחלט שלא להתיר סיקור גורף אלא רק בכפוף להגשת בקשה . בין שיקולים אלו אפשר למנות את החשיבות שבשמירה על אמון הציבור במערכת המשפט ובקידום נגישות הציבור לבתי המשפט , את טיב ההליך המתנהל , את הזכות לפרטיות של כל המשתתפים בהליך , את השפעת הסיקור התקשורתי על פעולות לאכיפת החוק המתנהלות בד בבד עם ההליך וקשורות אליו , את השפעתו על הליכים עתידיים הקשורים לתיק , את היקף הסיקור ואת השאלה אם סיקור חלקי עלול להשפיע לרעה על התנהלות ההליך או על ביטחונו וכבודו של בית המשפט או להטיל עליו נטל מינהלי או כלכלי לא סביר בעקבות החשיבות שבשמירה על תקינות ההליך הדיוני וסדרו . ככל שיוחלט בעתיד להרחיב את ההליכים המסוקרים גם לערכאות מבררות , ובכלל זה להליכים שעדים מופיעים בהם , ראוי יהיה לבחון את הפוטנציאל של השפעת הסיקור על קטינים שהם צד להליך , על עדים פוטנציאלים , על קורבנות ועל משתתפים אחרים בהליך , על סוגיות זיהוי הקשורות להליך ובכלל זה ראיות וצדדים להליך , על נכונותם של עדים להעיד ובכלל זה החשש שהסיקור יסכן את בריאותם או שלומם , ועל עדים שנגישותם להליך אסורה טרם עדותם . בכל הנוגע לעמדות הצדדים , לנוכח חזקת הסיקור שמחקר זה מציע לאמץ אין הכרח לשיטתי לקבל את עמדותיהם טרם הסיקור . כמו כן , אין לראות בהתנגדותם של צדדים להליך משום זכות וטו על בקשת הסיקור אלא רק אחד מהשיקולים הרלוונטיים להכרעה . משבחרו הצדדים לנהל הליך פומבי בבית המשפט , ובהיעדר הגבלה בדין בדבר חיסיון או איסור פרסום על ההליכים האמורים , פעמים רבות יגברו שיקולים דוגמת עקרון פומביות הדיון , זכות הציבור לדעת וחופש העיתונות על זכותם של הצדדים לפרטיות .

המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר