תקציר

עמוד:7

ג . סוגי התיקים ההחלטה שהנחתה את הפיילוט בשנת — 2014 לסקר אך ורק תיקים " בעלי חשיבות ציבורית " — אינה ברורה , והיא מעוררת סימני שאלה רבים כגון מי הגורם הקובע שתיקים מסוימים הם בעלי חשיבות ציבורית , על מי מוטל להוכיח את חשיבותו הציבורית של ההליך ומה הן אמות המידה להכרעה בשאלה זו . לנוכח העמדה המוצגת כאן שיש לקבוע חזקה לטובת הסיקור האודיו – ויזואלי בבתי המשפט , ממילא אין הצדקה להגביל את הסיקור לתיקים בעלי חשיבות ציבורית , ומכאן שאין הכרח להכריע בשאלות מורכבות אלו . עם זאת , אם יימצא שאין להורות על שינוי החזקה ושיש להכפיף את הסיקור למנגנון להגשת בקשות , ראוי להבהיר ולחדד את סוגיית החשיבות הציבורית של ההליך המתנהל . מכל מקום ראוי שחשיבותו הציבורית של העניין לא תשמש אמת מידה בלעדית להתרת הסיקור , אלא תשוקלל כאחת מאמות המידה שיש להידרש אליהן בעת ההכרעה . ד . ביטול ההבחנה בין סיקור ברדיו לסיקור אודיו - ויזואלי ההבחנה בין סיקור ברדיו לבין סיקור אודיו – ויזואלי , כפי שהיא באה לידי ביטוי בשני הפיילוטים שהתקיימו עד כה בבית המשפט העליון , אינה ברורה ואף אינה הכרחית . ייתכן שהחלטה זו נבעה משיקולים טכניים ומהחשש שכניסתן של מצלמות לאולם הדיונים תסרבל את הדיון ותפגע במהלכו התקין ; וייתכן שהיא נבעה מהחשש של רבים שנוכחות מצלמות תיצור תמריץ ליצירת " קרקס שיפוטי " . שני טיעונים אלו אינם חזקים לדעתי . כפי שהמחקר מפרט , מדינות רבות התמודדו במגוון דרכים עם החשש מפני ההפרעה שעלולה להיגרם מנוכחותן של המצלמות , ואין מניעה שאלו יאומצו במקומותינו . בכל הנוגע לחשש מפני השפעות המצלמות על ציבור המתדיינים , באי כוחם והשופטים היושבים בדין , מחקרים שנערכו בעניין לא הוכיחו השפעות כאלה , ובכל מקרה קשה להבחין בין ההשפעות הפוטנציאליות של שידור אודיו להשפעות של שידור וידאו .

המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר