|
|
עמוד:7
הקדמת העורך הווארד גרדנר , שהקדיש כמה ספרים להבנה , כתב באחד מהם : " הבנה היא תהליך מורכב שהוא עצמו אינו מובן כראוי " ( . ( Gardner , 1991 : 179 ואכן , קשה להבין הבנה , אך קל להתנסות בה . אנשים מתנסים בהבנה באופן יום - יומי : עניין שהיה מעורפל מתבהר פתאום ונוסך הרגשה טובה . אנשים שמבינים בתחום מסוים - ספורט , פוליטיקה , אמנות , פיזיקה וכדומה - מתנהלים בו בגמישות ובחדווה . בני אדם רוצים אפוא להבין , מוכנים להתאמץ כדי להבין ומרגישים טוב כאשר הם מבינים ( לפי כמה מחקרים , בכל פעם שאנחנו מבינים מציפים את מוחנו דופמינים ועוד כמה חומרים טובים ) . אך בעוד ההתנסות בהבנה וברצון להבין רווחת מחוץ לבית הספר , היא אינה רווחת בבית הספר . לעתים קרובות תלמידים אינם מבינים את מה שהמורים מלמדים ואף אינם מוכנים להתאמץ להבין . מדוע ? כי התכנים הנלמדים בבית הספר מופשטים וקשים להבנה , ובית הספר אינו מספק תנאים חיוניים להבנתם . תלמידים מבינים כבר בכיתות הנמוכות ביותר , ש " כאן לא מבינים ולא מוכרחים להבין " ולומדים להסתדר ללא הבנה - " אפשר לעבור את בית הספר בהצלחה בעזרת שינון של החומר ; לא חובה להבין " . בית הספר יכול אפוא להתנהל ביעילות גם ללא הבנה : מורים ותלמידים מקיימים פעילויות המכונות " הוראה " ו " למידה " ומצליחים בבחינות - מי צריך הבנה ?! צריך הבנה ! בשני העשורים האחרונים התייצבו חינוך להבנה והוראה לשם הבנה ( יש להבחין ביניהם : חינוך להבנה הוא יותר משיטת הוראה ; הוא חותר להשפעה כוללת על אישיותם של התלמידים ) במרכז השיח החינוכי . ספרים ומאמרים רבים על חינוך להבנה , תכניות רבות להוראה לשם הבנה , כנסים אקדמיים בנושא וניסיונות לקדם חינוך והוראה להבנה בבתי ספר , באוניברסיטאות ובמכללות מעידים על כך . הבנה תמיד העסיקה את אנשי החינוך בעוצמה כזו או אחרת . עקרונית , הבנה היא מטרת ההוראה ( אין מורה שיגיד משהו כמו " אני מלמד סיפור של עגנון אך מקווה שהתלמידים לא יבינו " ) . מה גרם לעניין המחודש והמועצם בחינוך להבנה ובהוראה לשם הבנה ? הנה כמה גורמים :
|
|