|
|
עמוד:9
פתח דבר באווירה המדעית הנוכחית , שבה המונח הרחב " חקר השיח " הוא מונח רווח אך רב - פרשנויות , הופעתו של ספר כזה , המקפיד לשזור יחד תיאוריה , מתודולוגיה ודוגמאות ניתוח מפורטות , היא אירוע בעל ערך עבור הקהילה המדעית . מטרותיו של הספר הנוכחי צנועות ומוגבלות לכאורה : להגדיר מהי שפה פיגורטיבית מנקודת המבט של חקר השיח , להבין את תפקידיה של שפה פיגורטיבית בניתוח שיח ולהציג שיטות לניתוח שיח באמצעות שפה פיגורטיבית . אולם מאחורי תיאור צנוע זה מסתתר עושר גדול של שאלות תיאורטיות ומעשיות שחוקרי שיח מתלבטים בהן ושל דיונים שכל חוקר יוכל ללמוד מהם . פרופ ' עירית קופפרברג היא חוקרת שיח ותיקה ומוכרת , המקדישה לאורך שנים רבות את מרב מאמציה המחקריים להבנת הקשר בין שיח מצוקה ובעיות , פעולות שיח של מיצוב האני ושפה פיגורטיבית , ובין חקר השפה שהאדם בוחר להשתמש בה לצורך דיבור על בעיותיו ותרומתה הפוטנציאלית להבנת ה " אני" שלו או מה שמכונה " החיים המנטליים " שלו , דהיינו רגשותיו , מחשבותיו , רצונותיו ותקוותיו . באמצעות הצגת מחקריה הרבים של הכותבת עם עמיתים שונים , מציג הספר גישות ניתוח איכותניות שונות לחקר שיח המשלב שפה פיגורטיבית . אחד מהעקרונות שהספר מושתת עליהם הוא הרעיון ששפה פיגורטיבית אינה פועלת באופן עצמאי אלא משתלבת עם אמצעים לשוניים אחרים ויוצרת יחד אתם " קשר פיגורטיבי " . אחד מהטיעונים המרכזיים , הנתמכים בראיות טקסטואליות , הוא שקשרים פיגורטיביים , כמו גם " צבירים פיגורטיביים " שהם רצפים של מבעים המכילים כמה אמצעים לשוניים פיגורטיביים , נוטים להופיע בצמתים משמעותיים של התקשורת הבין - אישית . פירושו של דבר שזיהוים עשוי לסייע לחוקר לאתר נקודות מפתח בשיח ובאופן זה לעמוד על המשמעות הגלובלית שלו . טענה חשובה נוספת מתייחסת לקשר בין שפה פיגורטיבית לבין הסיפור האישי . שפה פיגורטיבית משמשת לעתים אמצעי לשוני לארגון השיח , המאפשר לדוברים להגיש גרסה מתומצתת של סיפורם האישי . באמצעות אותה גרסה מתומצתת של ההתנסות מושגת לכידות - על , וכך עשויה ההבניה המטפורית או המסגור באמצעות מטפורה לסייע לדובר לתקשר בצורה יעילה יותר עם המשתתפים האחרים בשיח .
|
|