|
|
עמוד:6
גישה בין - תחומית להוראת השואה ספר זה הוא שלישי בטרילוגיה בשם השואה — בין היסטוריה למבדה ( . ( fiction את הספר הראשון בסדרה , שואת יהודי יוגוסלביה , הוציאו לאור מכון מופ״ת ויד ושם ( תשנ״ט ); הספר השני , האידאולוגיה והמדיניות הנאצית בספרות , בקולנוע ובמוזיקה , יצא לאור בהוצאת מורשת ( תשס״ט ); והספר הנוכחי דן בשואת יהודי הונגריה בפרספקטיבה תלת - ממדית : היסטוריה , ספרות וקולנוע . לעומת ייחוס הגבורה והמרד ליהדות פולין , יהדות הונגריה הייתה סמל ל " הליכה כצאן לטבח " לכאורה ; סמל לשיתוף פעולה עם הנאצים בנוסח " היהודי הגלותי " ( פרשת קסטנר ); וסמל לאדישות ולחוסר רצון לקרוא את המציאות שלמעשה כבר הייתה ידועה . מפנה כלשהו בגישה השיפוטית והבלתי - סלחנית כלפי יהדות הונגריה חל אחרי מלחמת יום הכיפורים כשהמושג " הליכה כצאן לטבח " איבד את תוקפו לאחר שלוחמים רבים נפלו בשבי עם נשקם ( כגון במוצב המזח ) . הציבור הישראלי למד לבחון את אירועי השואה לא בצורה דיכוטומית והחל להבליט את ניסיונות ההצלה של תנועות הנוער בהונגריה למשל או את תרומתם של יהודי הונגריה להצלת פליטים יהודים מפולין , מיוגוסלביה , מצ ' כיה , מבלגיה , מאוסטריה ועוד . ההתפכחות של הציבור הישראלי מדימויים וממיתוסים של לוחמים עזים , צעירים ויפים , בנוסח לוחמי הפלמ " ח " יפי הבלורית והתואר " , הביאה להכרה בגבורת המורדים למיניהם ; להבנת המרידות כפעולה בנוסח מצדה , שאיננה מקדשת את החיים ; ולהערכה של ניסיונות ההצלה שאין בהם לכאורה תעוזה , אך הם מקדשים את החיים , כמו מעשיו של משה קראוס , איש המשרד הארצישראלי . דמותו השנויה במחלוקת של קסטנר נדונה מנקודות מבט מחודשות בשיח הציבורי בארץ , כפי שיובהר בהמשך . דמויות כמו אלה של הקונסולים לוץ וראול ולנברג בצד חסידי אומות העולם החלו תופסות מקום של כבוד בשיח זה . מטרת הספר היא להעלות את סוגיית יהדות הונגריה למרכז הדיון ההיסטורי - חינוכי לא רק בגלל מרכזיותה של יהדות הונגריה כקהילה השנייה בגודלה באירופה ערב השואה , אלא משום שהיא הצמיחה כמה דמויות תרבות מרכזיות , כמו החת " ם סופר בהגות היהודית התורנית ; כמו הסופרים אימרה קרטס , זוכה פרס נובל לספרות , ואנדרש מזאי ; במאים ; מלחינים כמו אנדרה היידו ; המחזאי וההומוריסט אפרים קישון ; קריקטוריסטים כמו דוש ואחרים .
|
|