|
|
עמוד:14
נוסף על צווי איסור הפרסום ועל הצנזורה הצבאית , שהם כלים למניעה מוקדמת של ביטוי , יש בדין הפלילי הוראות העוסקות בגילוי סודות בעלי ערך ביטחוני המכונות שלא בצדק עברות " ריגול חמור " . הוראות אלה הן משום ענישה מאוחרת , לאחר שכבר פורסם מידע . אין בהוראות אלה מדרג מתאים של חומרה בין סוגים של מידע ( למשל , בין סודות חמורים לבין מידע שגילויו איננו כרוך בנזק חמור (; בין סוגים של מוסרי מידע ( למשל , בין עובד מערכת הביטחון או חייל לבין עיתונאי (; ובין סוגים של פרסום ( למשל , בין מפרסם ראשון לבין מי ששיתף פרסום ברשת חברתית ( . מטרת מחקר מדיניות זה היא להראות את הבעייתיות הכפולה — הנורמטיבית והמעשית — שבהסדרים הקיימים בנוגע לצנזורה צבאית ולצווי איסור פרסום במדינת ישראל . חרף הבעייתיות בהסדרים הקיימים , אמצעי התקשורת והממסד הביטחוני שיתפו פעולה בהנצחתם . לדעתנו , אלה ואלה העדיפו הסדרים לא דמוקרטיים ועמומים שאכיפתם רכה , ולכן יכלו להסתדר עמם , על פני הלא נודע הגלום בכינון הסדר חדש שעשוי להיות טוב יותר לכול . ואולם המגמות של השנים האחרונות , ובעיקר ההתמודדות עם המהפכה הדיגיטלית , מעוררות חשש שפעולות הצנזורה ייהפכו במהרה ללא אפקטיביות או לדרקוניות ופוגעניות יותר . מחקר זה מציע אפוא מודל חלופי להסדרים הקיימים שמבטל את סמכויות הצנזורה הצבאית והופך אותה ליחידה בעלת סמכויות ייעוץ בלבד , או לחלופין מוציא את הצנזורה מהצבא והופך אותה לגוף אזרחי בעל סמכויות ייעוץ ; מתקן את ההסדרים הנוגעים לצווי איסור פרסום כשמדובר במידע בעל אופי ביטחוני ; ומשנה את ההסדרים הנוגעים למסירת סודות ביטחוניים בחוק העונשין . המודל יוצר קשר בין ההסדרים והופך את יחידת הצנזורה 10 בהחלטה להעמיד לדין את העיתונאי אורי בלאו , למשל , העיר היועץ המשפטי לממשלה כי " מיוחסת למר בלאו עבירה שמהותה היא החזקת ידיעות סודיות ע "י מי שאינו מוסמך לכך , למרות שכותרת סעיף האישום הינה ' ריגול חמור ' , אך כאמור , לא מיוחסת למר בלאו עבירת ' ריגול ' במשמעותה המקובלת " . ראו " החלטת היועץ המשפטי לממשלה להגיש כתב אישום נגד מר אורי בלאו " , אתר משרד המשפטים .
|
|