|
|
עמוד:14
ערכיות דווקא לרשות השופטת , המוצבת בשל כך מעל למחוקק , ולא לבית המחוקקים , שנבחר על ידי האזרחים ומשקף אפוא טוב יותר את השקפותיהם הערכיות ? בכך מושם דווקא רסן הדוק ביותר על השימוש בכוח . מכל מקום , עשוי להיווצר בהקשרו של מבחן זה מתח ואף חיכוך מסוכן בין רשויות השלטון . יתר על כן , טמונה כאן סכנה לאמינותו של המפעל החוקתי כולו בכל הנוגע ללב הפועם שלו — הגנה על זכויות האדם ואמון הציבור בו . האפשר שעל מבחן כה עמום ורופס עומדת ההגנה החוקתית על זכויות האדם ?! האם מדובר בבסיס איתן מספיק כדי להבטיח הגנה על מה שבלעדיו אי אפשר לקיים חיים ראויים ? דברים אלה אמורים ( במיוחד ) אם כופרים במעמד מיוחד של הזכות ורואים בזכות ובאינטרס הציבורי שמולה שני אינטרסים או עקרונות שיש לשאוף למימוש מלא ככל האפשר שלהם . שתי נקודות הראות הקודמות מניחות שאין חשיבות לעמידתו של אמצעי מסוים בכמה מבחנים בהצלחה . האם באמת נותר חופש מלא להכרעה בשלב האחרון ואין חשיבות לדרך שהאמצעי עבר עד הלום מבחינת שרידותו ? נבקש לתת את ההנחה דלעיל בסימן שאלה , במיוחד כאשר מדובר במקבלי ההחלטות , אך גם כאשר מדובר בשופטים . העובדה שאמצעי שלטוני עבר בהצלחה את מסלול המכשולים לכאורה עד לשלב האחרון מעניקה לו מידה לא מבוטלת של לגיטימיות . כאשר המחליט מרגיש שלא בנוח בחשיבה ערכית מורכבת ומסובכת שהיא גם מפורשת , ניתן לצפות שמכוח האינרציה שפועלת כאן הוא יעביר את האמצעי גם במבחן האחרון . המבקר השיפוטי של ההחלטה עלול לנהוג בדומה לזה , בין השאר משום שהוא מודע לבעייתיות המבחן מבחינת הלגיטימיות והלגיטימציה שלו , והמודעות הזו עשויה להביא לריסון עצמי מפני פסילת אמצעי שעשה בהצלחה את כל הדרך עד לשלב האחרון . מבחינת ההגנה על זכויות האדם ( שהרי לשם כך התכנסנו ) מתחזקת אפוא השאלה הזאת : האם ניתן לראות בדוקטרינת המידתיות כפי שהתגבשה וכפי שהיא מיושמת אמצעי יעיל ואמין , אמצעי שניתן לסמוך עליו לשם תכליתו — הגנה על זכויות האדם ? האם האמצעי הזה עצמו עומד במבחן היעילות ? האם אין Raanan Sulitzeanu - Kenan & Eran Halperin , Making a Difference : Political Efficacy 12 and Policy Preference Construction , 43 ) 2 ( b RITISH OURNALJ OF OLITICALP CIENCES ) 295 – 322 ) 2013
|
|