|
|
עמוד:11
הערבית לשאר קבוצות המוצא היהודיות הקצין אפילו יותר מהפער במודל ללא פיקוח . למשל , כאשר משווים בין האוכלוסייה הערבית ליהודים אשכנזים או יהודים דור שני : בטרם מביאים בחשבון את המשתנים שנוספו במודל , 2 אומדן סיכוייהם להיות בחסר השכלה קיצוני גבוה מזה של האוכלוסייה הערבית בכ – % ; 120 אבל לאחר הפיקוח זינק הפער לכ – % 475 ליהודים אשכנזים ו – % 457 ליהודים דור שני . מגמה דומה , אם כי בעוצמה פחותה , עולה מן ההשוואה בין מזרחים לערבים ובין יוצאי ברית המועצות לשעבר לערבים — לאחר הפיקוח על המשתנים שצוינו מתברר כי ליוצאי ברית המועצות יש סיכוי גבוה ב – % 75 מהאוכלוסייה הערבית להימצא במצב של השכלת חסר קיצונית . מכך ניתן להסיק כי הסיכוי של פרט באוכלוסייה הערבית להימצא במצב של השכלת חסר קיצונית נמוך במידה ניכרת משל הפרטים בשאר קבוצות האוכלוסייה היהודית , לאחר שהובאו בחשבון הבדלים מסוימים בהרכב הקבוצות . במילים אחרות , אילו לאוכלוסייה הערבית היו מאפיינים דומים לשאר קבוצות המוצא , היה הפער ביחס הסיכויים בינה לבין שאר הקבוצות להימצא בחסר השכלה קיצוני גדול יותר מכפי שהוא נמדד בעולם המציאותי . בהשוואה בין המודלים ביחס סיכוייהם של פרטים מהקבוצות למיניהן להיות בעלי השכלת יתר קיצונית אנו רואים כי המגמה התהפכה . כלומר , במודל 1 האומדנים הראו שלאוכלוסייה הערבית סיכוי נמוך יותר מהקבוצות היהודיות לסבול מהשכלת יתר , אבל לאחר הפיקוח נראה שמלבד העולים מברית המועצות לפרטים באוכלוסייה הערבית הסיכוי הגבוה ביותר , בממוצע , להיות בעלי השכלת יתר קיצונית . כדי להסביר תופעה זו נדגים את דפוסי הקשרים בין המשתנים בעזרת המשתנה " תעסוקות שכיחות בציבור הערבי " ( המבחין בין הפרטים המועסקים בשתי התעסוקות הנפוצות ביותר באוכלוסייה הערבית לכל שאר משלחי היד ) . ניתן לראות שיחס הסיכויים של פרט המועסק בתעסוקות אלו להיות בעל השכלת יתר קיצונית נמוך בכ – % 79 מפרט המועסק במשרות אחרות במשק . מובן ששיעור העובדים הערבים המועסקים בתעסוקות אלו מסך האוכלוסייה הערבית גבוה מהשיעור המקביל בקרב כל הקבוצות היהודיות . על כן כאשר המודל הסטטיסטי מאזן בין הקבוצות בשיעור המועסקים במשרות אלו , יחס הסיכויים של האוכלוסייה הערבית להיות בעלת השכלת יתר עולה בהשוואה לשאר הקבוצות . 5 אף שיחס הסיכויים להשתייך לקטגוריה של השכלת יתר קיצונית לעומת הקטגוריה של התאמה בקרב האוכלוסייה הרוסית מסקרן , חקירה זו היא מחוץ לגבולות מחקר זה . עם זאת בהתבסס על מחקרי עבר ניתן לשער כי דפוס זה נובע מסיבות רבות — בין היתר מתופעה מוכרת של פיחות ערך התעודות המיובאות על ידי מהגרים וקשיי מהגרים להשתלב במשרות פרופסיונליות ופרופסיונליות למחצה בשל חוסר בהון תרבותי – חברתי ואפליה סטטיסטית של מעסיקים ( . ( Edwards , 2008 ; Nielsen , 2011 ; Khattab and Miaari , 2013
|
|