|
|
עמוד:11
הקדמה שירי חיילים הם שירי עם קבוצתיים , הנוצרים לרוב על בסיס פזמונים פופולאריים ידועים . השירים צומחים באופן ספונטאני וללא הכוונה מלמעלה , מושרים ומופצים על ידי חיילים למען עצמם במהלך שירותם הצבאי . הם אינם מודפסים או מוקלטים ואינם מופצים לקהל הרחב . יוצריהם אנונימיים , אין בצדם כל כוונת רווח והם אינם חלק מעסקי הפזמונאות . שירי חיילים הם מרכיב מרכזי בפולקלור הצהלי . גאוות היחידה נבנית ומתעצבת סביבם , והחיילים מבטאים בהם את רחשי ליבם באופן כן וברור . בתוכני השירים , בשפתם ובסגנונם משתקפת ההוויה החיילית האופיינית לתקופתם . השירים מעורבים בשגרת היום בצבא בעוצמה ובאינטנסיביות , והם בני לוויה דומיננטיים לחיים במסגרת הצבאית הלוחצת . בדרך כלל מלווים השירים את החיילים גם שנים רבות לאחר שהשתחררו מן השירות הצבאי , מהווים זיכרון לתקופה שחלפה ומשמשים כדבק בין חברי הקבוצה . היות שהפולקלור הוא ערוץ לגיטימי , בעל פוטנציאל חתרני של מחאה , לשירים אלו יש תפקיד חשוב כמשחררי קיטור , המווסתים את רגשות התסכול והכעס של החייל מן המסגרת הצבאית המעיקה והלוחצת עליו . שוליות הסוגה מאפשרת לה להפוך לקולם של החיילים , לערוץ ביטוי לתכנים חתרניים ובלתי נורמטיביים , ללא מורא מענישה משמעתית או ציבורית מוסרית . שירי חיילים ( כמו שירי עבודה או שירי אסירים ) הם מקרה מיוחד של שירי עם , שבהם הביצוע הוא קבוצתי ולא יחידני . בשירים מסוג זה הקבוצה שרה למען עצמה , ולא עבור קהל מאזינים . אלו הם שירי עם קצרים הצומחים מתוך ההווי המשותף ותחושת הקהילתיות של מקום העבודה . בשירים מסוג זה חברי הקבוצה לומדים את השיר מעצם היותם חברי הקבוצה , והם מחזקים ומשמרים את הטקסט והמנגינה באמצעות ביצועם . מסירה והפצה של שירים אלו מתרחשות באמצעות מפגש פנים מול פנים בין חברי הקבוצה , המסתמכים בעיקר על הזיכרון כאמצעי
|
|