|
|
עמוד:13
מבוא במשך מאות שנים נחשבה " הממלכה המרכזית " , שמה הסיני של הקיסרות העצומה במזרח , למדינה המתקדמת והחזקה על פני הגלובוס . אולם לפני למעלה ממאתיים שנה חלה נסיגה בעוצמתה של המדינה המבודדת , בה - בעת שעלה כוחן של מדינות אירופה וארצות הברית . לשפל חולשתה הגיעה סין במהלך " מאה שנות ההשפלה " שהחלו עם תבוסה למעצמות המערב ב " מלחמת האופיום " בשנת . 1842 קיסרות שושלת צ ' ינג חתמה בשנות שקיעתה על " החוזים הבלתי - שווים " , שאפשרו למעצמות זרות לנצל את משאביה ואדמתה והביאו להתמוטטותה בתחילת המאה העשרים . במהלך שנים אלו ועד סוף מלחמת העולם השנייה נכבשו חלקים משטחה של המדינה המפוררת על ידי מדינות המערב ויפן . שנות ההשפלה הסתיימו באחד באוקטובר , 1949 לאחר שהמפלגה הקומוניסטית הביסה את אנשי המשטר הלאומני ששלטו במדינה , בתום מלחמת אזרחים עקובה מדם , ומאו דזה - דונג הכריז על הקמת " הרפובליקה העממית של סין " . קרוב לשלושים שנות שלטונו התאפיינו בקשיים ומהמורות , דיכוי , הרעבת והחרבת עולמם של מיליוני אזרחים , ובמשברים אידיאולוגיים וכלכליים ששיאם בתוהו ובוהו שגרמה " מהפכת התרבות " . אף על פי כן , מאו דזה - דונג ייזכר על ידי הסינים כמנהיג אשר איחד את המדינה מחדש , ותמונתו התלויה בכיכר טיין - אן - מן היא עדות לכך . עומק השבר שאליו הידרדרה סין בסוף תקופת מאו בא לידי ביטוי סמלי ברעידת אדמה עזה שפקדה את העיר טאנג - שאן ממזרח לאזור בייג ' ינג בשנת 1976 וגרמה למאות אלפי קרבנות . במהלך אותה שנה מת מאו , ולאחר מאבק קצר על ההנהגה הוביל המנהיג החדש דנג סיאו - פינג לאימוץ תפיסה חדשה שכונתה " ארבע המודרניזציות " והאיץ רפורמות כלכליות נרחבות , שהצלחתן התאפשרה בזכות ההחלטה לפתוח את הדלת הסינית לעולם , לצורך משיכת השקעות וטכנולוגיה מבחוץ .
|
|