|
|
עמוד:11
איך עוד נכון לחזק מערכת של שתי מפלגות גדולות וגושים גדולים ? . 1 שינוי שיטת הבחירות אנו מציעים לשקול ברצינות את אימוצה של שיטת הבחירות היחסית - אזורית , המבוססת על מחוזות בחירה רב - נציגיים ( השיטה מקובלת במרבית הדמוקרטיות המערב - אירופיות ) . היתרון בשיטה הוא שהיא יוצרת למעשה אחוז חסימה אפקטיבי גבוה , ובגינו כדאי למפלגות קטנות , ואף בינוניות , לחבור למפלגות אחרות כדי ליצור מפלגה אחת גדולה או גושי מפלגות גדולים . ואכן , הניסיון העולמי מלמד ששיטת הבחירות היחסית - אזורית מדרבנת את האזרחים להצביע למפלגות גדולות יותר ומאיצה בפוליטיקאים לחבור לגושים גדולים . בישראל יש לשיטה זו יתרון נוסף : היא מבטיחה ייצוג בכנסת לשתי אוכלוסיות מנוכרות יחסית , שבוחריהן מרוכזים טריטוריאלית – חרדים וערבים . אנו ממליצים לשקול שתי חלופות : ( 1 ) שיטה יחסית אזורית מלאה . כל 120 חברי הכנסת ייבחרו באופן יחסי באזורי בחירה רב - נציגיים . האזורים ייקבעו לפי הגבולות הקיימים של נפות משרד הפנים ( 17 - 12 מחוזות ) , ומספר המושבים שיוקצה לכל אחד מהם ייגזר מגודל אוכלוסיית המצביעים בו . ( 2 ) שיטה יחסית אזורית עם אזור בחירה ארצי . מתוך 120 מושבי הכנסת , 60 ייבחרו בשיטה יחסית אזורית , כפי שהמליצה בעבר ועדת מגידור . האזורים ייקבעו לפי הגבולות הקיימים של נפות משרד הפנים ( 17 - 12 מחוזות ) , ומספר המושבים שיוקצה לכל אחד מהם ייגזר מגודל אוכלוסיית המצביעים בו . המושבים הנותרים ייבחרו ברמה הארצית , באופן יחסי . כך , חלק מהנציגים ייבחרו במחוזות וחלק – ברמה הארצית .
|
|