|
|
עמוד:9
אם יתברר שרוב מובהק תומך בממשלה אחרת ולכן אין ביכולתו של העומד בראש הרשימה הגדולה להרכיב ממשלה , הוא יהיה רשאי להודיע לנשיא המדינה כי לא עלה בידו להרכיב ממשלה . לאחר הודעה זו יטיל הנשיא על חבר כנסת אחר את הרכבת הממשלה , ולכנסת יוקצו שבועות ספורים ( קבועים בחוק ) להציג ממשלה בתמיכת רוב מוחלט ( 61 חברי כנסת לפחות ) או להכריז על בחירות חדשות . ואיך יקצרו את ימיה של ממשלה מכהנת ? באחת מארבע דרכים : ( 1 ) יחליפו אותה בממשלה חלופית על ידי הצבעת אי - אמון קונסטרוקטיבי בכנסת ( ברוב של 61 חברי כנסת לפחות , לפי ההסדר המופיע היום בסעיף 28 לחוק יסוד : הממשלה ) . ( 2 ) ראש הממשלה יפזר את הכנסת , בהתייעצות עם נשיא המדינה ( לפי ההסדר המופיע היום בסעיף 29 לחוק יסוד : הממשלה ) . ( 3 ) הממשלה או העומד בראשה יתפטרו ( או בעקבות נבצרותו / פטירתו של ראש הממשלה ) . אפשרות זו קיימת היום בחוק . ( 4 ) הכנסת תפזר את עצמה ותקדים בכך את הבחירות ( לפי ההסדר המופיע היום בסעיף 34 לחוק יסוד : הכנסת ) . אנו חלוקים בדעתנו באשר להותרת אפשרות זו על כנה . מהם היתרונות והחסרונות בשינויים שאנו מציעים ? יתרונות ( א ) הידיעה מראש שראש הרשימה הגדולה הוא שיעמוד בראשות הממשלה תמריץ את הבוחרים להצביע למפלגות הגדולות ואת הפוליטיקאים והמפלגות לחבור לגושים , לבריתות או למפלגות גדולות . ( ב ) חיזוק מערכת שיש בה שתי מפלגות גדולות , נוסף כמובן על עוד כמה מפלגות קטנות יותר , מעודד את שתי המפלגות הללו להתמתן ולהתקרב
|
|