|
|
עמוד:9
דנו במשמעות הציווי לעמוד בעת הברכה . כך כתב למשל , הרש " ר הירש בביאורו לברכת כוהנים ( פירוש הרב שמשון רפאל הירש לתורה , במדבר ו ) : ברכת כהנים היא חלק מעבודתם במקדש . כי הכתוב מגדיר כך את עבודת הכהונה : " לעמד לפני ה ' לשרתו ולברך בשמו " ( דברים י , ח ); וכן עוד : " כי בם בחר ה ' אלהיך לשרתו ולברך בשם ה ' " ( שם כא , ה ) . נמצא שברכת כהנים היא חלק מהשירות , והיא קשורה עמו בקשר הדוק . הכהן עומד ומשרת לפני ה ' ומברך בשליחותו ובשמו . משום כך אין הכהנים מברכים אלא בעבודה , עם סיום הקרבת קרבן ציבור ; וכן מצינו גם באהרן : " וישא אהרן את – ידיו אל – העם ויברכם וירד מעשת החטאת והעלה והשלמים" ( ויקרא ט , כב וראה פי ' שם ) . וגם בגבולין בבתי כנסיות שמחוץ למקדש — גם בימינו — ברכת כהנים סמוכה לעבודה . חובת העבודה של כוהן בעמידה מופיעה בפשטות במשנה , במסכת זבחים , הקובעת בתוך רשימת פסולים בעבודת המקדש גם את היושב . התלמוד הבבלי על משנה זו שואל למקור האיסור לעבוד בישיבה ( זבחים כג ע " ב ) : יושב . מנלן [ מנין לנו ]? אמר רבא אמר רב נחמן , אמר קרא : ( דברים יח ) : " לעמוד לשרת " , לעמידה בחרתיו ולא לישיבה . רב נחמן משתמש במדרש הלכה זה ודורש בלשונו שהשירות צריך להיות בעמידה ולא בישיבה . . 2 עמידת בני ישראל על הר גריזים המקור לאיסור ישיבה בברכת כוהנים מוצג באופן שונה במדרש ההלכה לספר במדבר כחלק ממחלוקת תנאים ( ספרי במדבר , פרשת נשא , לט ) : 2 הרב שמשון רפאל הירש ( ; 1888 - 1808 גרמניה ) . מגדולי המחנכים והפרשנים של העת החדשה בגרמניה .
|
|