|
|
עמוד:11
ההבדל בין שתי הדעות מבורר היטב על ידי הרב ברוך אפשטיין , בעל תורה תמימה ( הערות לבמדבר , פרק ו , הערה קלג ) : ונראה נפקא מינה בדרשות רבנן ור ' נתן לפי מאן דאמר בזבחים ט " ו ב ' דיושב מחלל עבודה , אם כן לרב נתן דאיתקש לשירות , לכן אם בירך בישיבה לא קיים מצוה זו , וצריך לחזור ולברך בעמידה , ולרבנן דילפי מלויים אינו מבואר דמעכב אף בדיעבד [ ונראה שיש הבדל בדרשות של רבנן ורבי נתן , לפי מי שאמר בתלמוד ( זבחים טו ע " ב ) שכוהן היושב מחלל עבודה . אם כן , לרבי נתן שמקיש העבודה לשירות לכן אם בירך בישיבה לא קיים מצווה זו וצריך לחזור ולברך בעמידה , ולחכמים שלומדים מהלוויים אינו מבואר שמעכב אפילו בדיעבד ] . הערה זו של בעל תורה תמימה מאירה וממקדת את השאלה בדבר ישיבתו של הכוהן בברכת כוהנים : השיטה המשווה בין העמידה בהר גריזים לברכה אינה עוסקת כלל בשירותו של הכוהן במקדש ; לפיכך לשיטה זו אין עיכוב כלל בישיבה אלא ראוי לעמוד ותו לא . ואילו לשיטת רב נתן הקושר בין הברכה לשירות — העמידה מעכבת . . 3 עמידה כסימן לכבוד בספרות חז "ל הרעיון שכבוד משרת הציבור מחייב דווקא עמידה דווקא מופיע גם במקומות אחרים . המשנה במסכת מגילה ( ד כז , ב ) קבעה : הקורא את המגילה עומד ויושב . 4 הרב ברוך הלוי אפשטיין ( ; 1942 - 1860 בלרוס ) . הספר תורה תמימה הוא חיבורו הנודע ביותר , והוא פירוש על התורה המשלב בין הפירושים והדרשות לתלמוד ובין המדרשים לפסוקי התורה . 5 מילים אלו " עומד ויושב " מופיעות בכתבי יד של המשנה ללא וי " ו החיבור : " עומד יושב " . וראו ר ' יעקב נחום הלוי אפשטיין , מבוא לנוסח המשנה ( ירושלים : הוצאת המחבר , תש " ח ) , שמוכיח ששורה זו מקורה לא בהלכות מגילה אלא בהלכות קריאת התורה בכלל ( שם , עמ ' . ( 492
|
|