|
|
עמוד:יב
לה " ( עמ ' . ( 62 " זה יהיה בלתי ראוי בתכלית בעבורנו " , אומר ש ראוס , " בתור יצורים חושבים , שלא להקשיב למבקרי הדמוקר יה – אפילו אם הם אויבי הדמוקר יה – ובלבד שהם אנשים חושבים , ובייחוד הוגים דגולים , ולא כסילים רעשניים " ( עמ ' . ( 86 כך דוחה כביכול ש ראוס את ענותיהם של אלה המק רגים עליו שהוא אנ י דמוקר או אנ י ליברל , משום שבביקורת שלו הוא משתמש בתובנות של הוגים אנ י דמוקר יים , כמו קרל שמי , כדי להדגיש את חולשותיו של המש ר הדמוקר י ליברלי . הוא הולך בעקבותיו של הרמב " ם , הלוחם הגדול נגד עבודה זרה , שלא נמנע להסתמך על פילוסופים פגניים בנימוק " קבל האמת ממי שאמרה " . המש ר הדמוקר י המודרני אינו חף מפגמים ומחולשות המאיימות על יציבותו ועל המשך קיומו . כדי להתמודד עמהם צריך להיות מודעים להם , להציגם בלא כחל וסרק , והדבר מחייב עמדה של ריחוק מסוים מן האקלים האינ לק ואלי השול בכיפה בחיים ובתרבות המודרנית . אי אפשר להעריך את ההווה כהלכה בלי לצאת אל מחוצה לו , לאמץ , ולו רק לצורך השוואה , אמת מידה חיצונית , שונה מזו של " רוח התקופה " . אמת מידה זו נמצאה לש ראוס בפילוסופיה הקלסית , אף שהיה לו ברור שבשל השוני העקרוני בין שתי התקופות אי אפשר לחזור חזרה פשו ה אל הרעיונות העיקריים ה מונים בה . לדעתו של ש ראוס הפילוסופיה הפולי ית המודרנית ( או , לחלופין , מדע החברה המודרני ) מצויה זה כשלוש מאות שנים במשבר חמור , משום שאין היא מסוגלת להצדיק באופן רציונלי את יתרונו של המש ר הדמוקר י הליברלי על כל מש ר אחר . המדע הפולי י החדש לא הצליח להעלות אפילו יעון פילוסופי אחד משכנע ל ובת הדמוקר יה הליברלית לבד מן ההסתמכות על המהלך ההיס ורי שהוכיח לעין כול את עדיפותה של הדמוקר יה על המש רים הרודניים ה ו לי ריים ( הפשיזם והקומוניזם ) . ניצחון הליברליזם , כפי ש ען פרנסיס פוקוימה , מסמל את " קץ ההיס וריה " . בשל הבסיס ההיס וריציס י והפוזי יביס י שעליו נשען , נאלץ מדע החברה להתחמק מן הצורך להצדיק את הרציונליות של ההכרעות הפולי יות ולמצוא לעצמו מקל בתחום המתודולוגיה והלוגיקה ( ראו להלן ) . שורש המשבר של מדע החברה המודרני נעוץ , לדעת ש ראוס , בדחייתו הכמע מוחל ת את שתי המסורות הגדולות שעיצבו את תרבות המערב : המסורת הקלסית היוונית מזה והמסורת המקראית מזה . שתי אלה תפסו את האדם כיצור מיוחד בתוך הכוליות המוכרת לכל אחד מאתנו ; המדע המודרני , לעומת זאת , ויתר לחלו ין על הניסיון להבין את האדם בתוך הכוליות הזאת , ומכאן נובעים רוב הקשיים העיוניים העומדים בפניו . הפילוסופיה הפולי ית , במובנה הקלסי , תופסת את ייחודו של האדם על פי האפשרות הנעלה ה מונה בו , אפשרות שמוצאת את בי ויה בפעילות השכלית והרוחנית שלו . ההשקפה הקלסית על יבו של הפולי י מוצגת על ידי ש ראוס כנובעת משתי תכונות אנושיות מרכזיות שעליהן עמד אריס ו . ראשית , האדם הוא יצור חברתי על פי ה בע . 5 ענות כאלה רווחות למדי בפולמוס עם דעותיו של ש ראוס .
|
|