מבוא

עמוד:יא

ש ראוס הסיק לקח פולי י כפול מתולדות האמנציפציה בגרמניה , וזה עמד לנגד עיניו תמיד כרקע להגותו הפילוסופית הפולי ית ולעמדתו כלפי היהדות : להבין שהבעיה היהודית אינה ניתנת לפתרון פירושו לא לשכוח לעולם את האמת שעליה מכריזה הציונות ביחס למגבלות הליברליזם ] ההדגשה שלי [ . הליברליזם עומד ונופל בעקבות ההבחנה בין מדינה לחברה או בעקבות ההכרה בתחום פר י , תחום שמוגן על ידי החוק , אבל א ום בפני החוק , בצירוף ההבנה שמעל לכול הדת שייכת לתחום הפר י . כשם שוודאי הוא שהמדינה הליברלית לא " תפלה " את אזרחיה היהודיים , כן וודאי הוא שאין היא מסוגלת מבחינה חוקתית ואף אין היא מוכנה למנוע " אפליה " נגד יהודים מצד יחידים או קבוצות ( ירושלים ואתונה , . ( 342 העיקרון שבשמו מגנה המדינה הליברלית על השוויון ועל זכויות הפר ושמאפשר ליהודים חירות מרבית בה – הפרדת המדינה מן החברה ומן הדת – הוא גם שמציב בפניה גבול בל יעבור מפני התערבות בתחום החיים הפר יים של היחיד , ומגביל את יכולתה למנוע אפליה על רקע דתי . לכן האנ ישמיות היא תופעה שאינה ניתנת לעקירה מוחל ת . זו הסתירה הפנימית ה מונה בליברליזם , שאין לה , ולא יכול להיות לה , לדעתו של ש ראוס , שום פתרון , ומכאן שגם לבעיה היהודית אין פתרון . ש ראוס שואף לעורר בנו את המודעות ל " מצב היהודי " . רוב היהודים ה " מודרניים " תומכים בדרך כלל בליברליזם מסיבות ברורות למדי . ליהודים שאינם אורתודוקסים " קשה במיוחד לאמץ עמדה ביקורתית כלפי הליברליזם " . אבל ביקורת כזאת היא הכרחית אם רוצים להתגבר על המשבר ועל אובדן הדרך של היהדות בזמן החדש . צריך להציג את השאלות " האם הליברליזם ידידותי בהכרח ליהודים וליהדות ? " " באיזו מידה היהדות היא אחד משורשי הליברליזם ? " ו " באיזו מידה פתרה המדינה הליברלית את הבעיה היהודית ? " ( עמ ' . ( 59 " השאלה היהודית " נעשתה בעיני ש ראוס סמל של המצב האנושי הכללי . זה מצב של היעדר גאולה : אי אפשר ליצור חברה שאין בה סתירות . לכן המחשבה הפולי ית חייבת לנקו עמדה אנ י או ופית ( ראו להלן , בפרק האחרון של המבוא ) . וזה אפוא החו המקשר בין שני הנושאים המופיעים בכותר של הספר שלפנינו : ביקורת המחשבה הליברלית שלובה בביקורת המחשבה היהודית המודרנית שאימצה באופן בלתי ביקורתי כמה מעקרונות הליברליזם על גרסאותיו השונות . ואולם כבר כאן עלינו לציין כי ש ראוס עצמו סבר שהמש ר הדמוקר י הליברלי , בייחוד זה של אמריקה , שאת מעלותיו הכיר מקרוב , עולה על כל החלופות הפולי יות המצויות בעין כיום ; הדמוקר יה הליברלית , המושתתת על חוקה הוגנת ועל הפרדה בין הדת למדינה , ומ פחת את רוח הסובלנות ואת הכבוד לחירות האישית , היא לדעתו המש ר הקרוב ביותר בזמננו לרוח הליברליזם הקלסי . אבל " ידידה של הדמוקר יה הליברלית אינו זה המחניף 4 השוו , ” William A . Galston , “ Leo Strauss ’ s Qualified Embrace of Liberal Democracy , The Cambridge Companion to Leo Straus , Cambridge : Cambidge University Press 2009 , pp . 208 - 229

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא