|
|
עמוד:י
על המש ר הליברלי המודרני , הגם שחלק עליו ובהדרגה אף התרחק לחלו ין מדעותיו הפילוסופיות . בהמשך הדיון אני מייחד פרק שלם להצגת הבעיה התאולוגית מדינית בכתביו של ש ראוס , אבל לצורך הדיון אומר כאן כמה דברים בקצרה : הבעיה הזאת עולה במסגרת הפילוסופיה הפולי ית . הפילוסופיה , כחיפוש אחר החוכמה , מצד אחד אינה יכולה לפי יבה להכיר באמת ובסמכות של התאולוגיה המושתתת על ההתגלות ; ומצד אחר לא רק שהיא אינה יכולה להפריך את התאולוגיה , אלא היא אף מכירה בהכרחיותה כגורם שמלכד ומייצב את המוסר בעבור הקהילה הפולי ית . לפיכך הפילוסופיה מצויה בקונפליק מתמיד עם התאולוגיה , שלעולם אינו עשוי למצוא את פתרונו באופן סופי . ברצוני לעמוד כאן על הצורה שלבשה הבעיה הזאת בגרמניה כפי שש ראוס מציג אותה בפנינו במאמרו האו וביוגרפי . ש ראוס מבלי את חולשתיו של המש ר הליברלי שעל יסודותיו הוקמה רפובליקת ויימר , זו שנתנה לראשונה זכויות מלאות ליהודים . הדמוקר יה הליברלית לא הצליחה מעולם להכות שורשים עמוקים בגרמניה בשל ההשפעה החזקה של רוסו על הרומנ יקה הגרמנית . " הרדיקליזציה וההעמקה של מחשבת רוסו על ידי גרמניה הקלסית " עלתה בקנה אחד עם הגעגועים לתקופת ימי הביניים שזה עתה הסתיימה . " רוסו " , אומר ש ראוס , " היה המבקר המודרני הראשון של התוכנית המודרנית הבסיסית ( כיבוש ה בע בידי האדם לשם רווחתו של האדם ) " , בהשפעתו נוצרה בגרמניה הבחנה חדה בין " הציביליזציה " ( מכלול התנאים החומריים ומבנה הארגון של החברה ) ובין " התרבות " ( האמנות , הספרות , הדת וכיו " ב ) – הבחנה שהיו לה תוצאות גורליות , שכן בע ייה נוצר קרע או ניגוד מסוכן בין התאולוגיה לפולי יקה . " הדמוקר יה הליברלית ] בגרמניה [ הגדירה את עצמה מלכתחילה במאמרים תאולוגיים פולי יים כניגוד ל ' מלכות החושך ' , כלומר לחברה של ימי הביניים " . מה שקשר את החברה בימי הביניים היה הדת , ואילו בדמוקר יה הליברלית " מה שקושר את החברה הוא המוסר האנושי האוניברסלי , בעוד שהדת ( הדת הפוזי יבית ) היא עניין פר י " ( ירושלים ואתונה , . ( 338 ש ראוס רומז שהרפובליקה של ויימר לא הצליחה למצוא תחליף הולם לגורם הדתי שליכד את החברה בעבר . זו תמצית הבעיה התאולוגית פולי ית בגרמניה . אי שביעות הרצון מן המודרניות גזרה את גורלה של רפובליקת ויימר לעבור מן העולם בתוך זמן קצר . לתוך הסבך המלא סתירות הזה נקלעה הבעיה היהודית בגרמניה . עם האמנציפציה , ובד בבד עם התקופה ה " קלסית " בגרמניה ( גיתה , שילר ואחרים ) , החל " תור הזהב " של יהודי גרמניה , שדמה באופיו ובהישגיו הרוחניים תרבותיים לתור הזהב של יהדות ספרד . ש ראוס מבלי בייחוד את צמיחתו של מדע היהדות , כלומר את המחקר ההיס ורי ביקורתי ששינה באופן רדיקלי את ההבנה העצמית של היהודים וערער את האמון במסורת שלהם . בתקופה זו נחשפו היהודים לזרם המחשבה " היוונית " ( " אתונה " ) , אלא שזו הובנה בגרמניה לא כיוונית אלא כגרמנית – כלומר " מחשבה של העם המסוים שהיהודים חיו בקרבו " . " התלות הפולי ית היתה גם תלות רוחנית " , מה שסיכן את מצבם של יהודי גרמניה , בייחוד אם מביאים בחשבון את היסודות הרופפים של הליברליזם בגרמניה . התמו ות המש ר הביאה עמה את חיסול הבעיה היהודית על ידי חיסולם של היהודים .
|
|