|
|
עמוד:5
פתח דבר ימיה הראשונים של יהדות צרפת – כימי ילדותו ונעוריו של רש״י עצמו – לוטים בערפל , אך מן המאה ה 11 היא נתברכה במרכזים יהודיים ראשונים במעלה , במנהיגים דגולים ובמורי הוראה ידועי שם . המפורסם שבהם , הן ביצירתו הספרותית הרחבה והן באישיותו הכנה והאהודה , היה רש״י . ר׳ שלמה יצחקי ( נפטר ב 1105 לספירה ) כונה בפי תלמידיו ״המורה הגדול״ , והוכר כ״פרשנדתא״ של כל הזמנים . אף שנכתבו על רש״י ויצירתו מאות מאמרים וספרים , עדיין נותר מקום רב לחקר היצירה שלו ושל תלמידיו , ולא בתחומי פרשנות המקרא והתלמוד בלבד . כרב , כמורה , כפרשן , כפוסק וכמנהיג שימש רש״י כבאר שממנה שתו ודלו כל הבאים אחריו , לרבות חכמי ספרד , והפרה את הפעילות הפסיקתית והפרשנית של הדורות שבאו בעקבותיו . הוא פתח את שערי המקרא והתלמוד לכל הבאים אחריו , והפך אותם לנחלת הרבים . עבודת התשתית למחקר על תרומת רש״י ובית מדרשו ראוי שתחל בבירור הנוסח המדויק של פירושיו , בעיקר של אלו המוסבים על המקרא ועל התלמוד ; ואכן נעשתה עבודה חשובה ביותר בתחום זה . מפעל רש״י : פרופ׳ צבי אריה שטיינפלד , מייסדו ומנהלו במשך שנים של מפעל רש״י במכון לחקר ההלכה התלמודית במחלקה לתלמוד של אוניברסיטת בר אילן , שם לו למטרה להכין מהדורה מדעית של פירוש רש״י לתלמוד . לשם השגת מטרה זו נאספו עד היום העתקים מרוב כתבי היד , קטעי גניזה , כתבי כריכה וכן דפוסים ראשונים של פירוש רש״י לתלמוד . חוקרי המפעל , הרב ד״ר שלמה פיק והגב׳ שרה מוניץ , הוציאו לאור את ״רשימת כתבי היד של פירוש רש״י לתלמוד״ ( תשמ״ח ) . במסגרת המפעל התקיים כנס בין לאומי לזכר רש״י , ורוב הרצאות הכנס פורסמו בספר ״רש״י : עיונים ביצירתו״ , בעריכת צ״א שטיינפלד ( ראה להלן ) . מחקרים מקיפים על רש״י למסכתות ברכות , בבא מציעא , מגילה , ראש השנה וחגיגה נעשו בידי אנשי המחלקה לתלמוד בסיוע המפעל וצילומי כתבי היד שברשותו . מפעל מקראות גדולות ״הכתר״ : אשר לההדרת פירושו של רש״י למקרא , זו נמצאת בשלבים מתקדמים מאוד במפעל מקראות גדולות ״הכתר״ , בראשות פרופ׳ מנחם כהן מאוניברסיטת בר אילן . בינתיים יצאו בדפוס כחמישים אחוזים מן הפירוש , ועשרים
|
|