|
|
עמוד:7
רחל אוירבך ופעלה תשע שבים כמעט עברו מאז מותה של הסופרת רחל אוירבך , אחד משני השרלדלם האחרונים מבין עובדי הארכיון המחתרתי „ 117 נג שבת" ( מיסודו של עמנואל רינגלבלום ) , ההוגה את הרעיון ומנהלת המחלקת לגביית עדויות ביד ישם , אני בטוח שרבים מאת : ו נושאים בלגם זכתן אישי טמגעיהם עם רחל , וכי אצל רבים שמורות דמותה ומורשתה , שכן היא נמנית עם סוג האנשים שבכל תחום בו עסקו הטביעו את חותמם , במסה על הארכיון החשאי בגיטר ועל עבודות החקירה שלו , הנקראת בלשו ? סתרים ,, ע ' יש " ( ,, 17 ונג שבתי ' } , מזכיר עמנואל רינבלבלום בי ? עובדיו הקבועים את הסופרת רחל אוירבד ומציין שהיא ניהלה בגיטו יומן , בו תוארו המאורעות הטראגיים , ייהודו של היומן בכר . שהוא מביא תיאור חלקי של המאורעות אשר המחברת עצמה היתה מעורבת בהם , וכן תיאור העובדות שראתה במ 1 עינית והשיחדת ששמעה בעצמה . היומן מהווה עדית נאמנה על החיוניות והדינאמיות העצומות של יהודי וארשה יעל רצונם הבלתי מעורער להחזיק מעמד ולשרוד , ביוזמתו של רינגלבלום , כראש העזרה העצמית הסוציאלית היהודית ( המכונה אז בשם ל [ 1 » 1 רדיבאציה " ) , ניהלה רחל מטבח עממי במעונה של " אגודת הסוחרים הזעירים ברח ' לשנ , 40 1 ששימש לפנים משכן לאגודת התרבות . הזמיר " ( שם ביהל י . ל . פרץ את פעולת הסיוע לפליטים בימי מלחמת העולם הראשונה ) . על סי בקשתו של רינגלבלום חיברה מונו- " גראפיה של מטבח עממי ' / אגב תיאור הקמתו של מטבח זה , בו עברו בשנות המלתמה רבבות יהודים מרוששים מערי השרה רמווארשה — יהודים מגורשים , פליטי הערים והעיירות , יהודים עקורים ללא מגורים ופרנסה ,
|
|