|
|
עמוד:11
הקדמה מאת השופט אהרן ברק , נשיא בית המשפט העליון ( בדימוס ) כל דמוקרטיה חוקתית עומדת בפני הצורך לבחון את ה ' ת 0 המשפט ' בין הזנות לשם הטוב לנין הזכות לחופש הביטוי , שחי זכויות אלה חשובות הן לדמ * קרכ 1 יה , הזכות לשם הכווב הוכרה בפסיקה של בית המשפט העליון מיום הקמתו . היא היוותה חלק מהמשפט המקובל הישראלי והוכרה בחקיקה של הכנסת , עם כינונו טל חוק יסוד : כבוד האדם וחירותו לא נקבעה בו זכות עצמאית , העומדת על רנל ' ה היא , לשם ה 0 וב . עם זאת , ברשימה ארוכה של פסקי דין נפסק כי הה ' בם של השם הטוב המגן על כבור האדם מהווה חלק מהזנות החוקתית לכבוד האדם . בצד ההכרה בזבזת ל ^ ם הטוב , הכיר המשפט הישראלי בזכות לחופש הביטוי . זכנת זו הוכרה בפסיקתו שלבית המשפט העליון nvn היווסח . השופט ש ' אגרנטהדגישכברב 953 ו כי הזכ 1 תלח 1 פש הביטי ' היא " זכ 1 ת עילאית ... אשר ... מה 1 וה את התנאי המוקדם למימושן של כמעט כל החירויות האחדות . " עם כי 1 ונו של חוק יסוד : כב 1 ד האדם 1 naq נפסק כי ההיבט של חופש הביטוי המגן על כבוד האדם מהווה חלק מהזכות החוקתית לכבוד האדם , הזכות החוקתית לשם הט / ב והזכות החוקתית לחופש הביט * הן זכויות של האדם כלפי רשויות השלטון . רשויות אלת - ובהן הרשות המחוקקת , הרשות המבצעת והרשות השופטת - נמצאות לעתים קרובות במצב בו קיימת סתירה בין שתי הזכויות . שבתן של רשויות השלכוון להגן על שמו הסוב של האדם עשויה לעמוד בסתירה לחובתן שלא לפגוע בחופש הביטוי . כיצד נפתרת סתירה ז *? האם יש מקום להגביל את היקפן של שתי הזכויות כדי למנוע סתירה ביניהן ? התשובה שניתנה על כך רינה כי במישור החוקתי כל זכות חוקתית תישאר במלוא היקפם של הטעמים המונחים ביסודה , פתרון הסתירה בין שתי הזםיות לא " מצא כמישור החוקתי אלא במישור התח חוקתי . החקיקה של הכנסת , המשפט המקובל הישראלי פרי פסיקתו של בית המשפט ופעולת הביצוע של הממשלה - כל אחת מרשויות אלה בתחומים שנקבעו להן - ' אזנו כין שתי הזכויות המתנגשות על פי כלל ' המידתיות , ניתן לפגוע בכל אחת מהזכויות הללו , ובלבד שהפגיעה חינה מידת ' ת . נמצא כ ' שמו הטוב של אדם זכאי לרגנה בישראל כל עור הגנה זו אינה פוגעת באופן לא מ > דתי בחופש הביט / ; חופש הביסו זכאי להגנה בישראל כל עור הגנה // אינה פוגעת באופן לא מידתי נשם הטוב . הג 1 ה זו על שתי הזכוי 1 ת מתמקדת בישראל בעיקר בחוק איסור לשון הרע , התשכ '' ה , 1965 חוקתיותו של חתן זה אינה יכ 1 לה להיפגע בישראל גם אם פגיעתו בשם ה 0 וב או בחופש הב ' םוי אינה מידתית . הכ 1 עם לכך הוא בהוראת חוק היסוד לפיה אין בו " כד ' לפגוע בתקפו של כל ד ' ן שהיה ק " ם ערב תחילתו של הוק ה ' סור " . עם זאת , תוק ה ' סוד משפיע על פרשנותו של תוק איסור לשון הרע . בעשרים ותשעה פסקי הרין שבספר שלפנינו , פרש השופט בעם סולברג את חוק איסור 7 י שון הרע ברוח העקרונות שבוזוק יסוד : כבוד האדם וחירותו . והפעיל את הוראותיו של החוק על מערכת העובדות כפי שנקבעה על יח , בכך , פותח ה 0 פר שלפנינו צוהר אל עולמו הפרשני של נעם סולברנ - האדם והשוסס - בהתנגשות
|
|