|
|
עמוד:11
השיב להם רבי יצחק : " עמי היתה ושלחתיה " – היתה לי היכולת לכך שכל בקשותי יענו – אך " עכשיו אין תפילתי מקובלת כל כך . " התהיות המתעוררות למקרא הסיפור : מדוע לחזור ולבקש נסים מבורא עולם ולהתחרט על כל נס ?! סיפור מדרש זה מעורר כמה שאלות : • מדוע לא הפיקו רבי מני ורבי יצחק את הלקח הנדרש מהאירוע הנסי הראשון ? האם לא די היה בנס בעניין משפחת רעייתו , כדי להסיק את המסקנות הנדרשות ולהבין כי אין להתערב בסדרי הטבע ?! • מדוע ביקשו רבי מני ורבי יצחק כי יתחוללו כלל נסים ? שהרי קבעו חכמינו : " כל דעביד רחמנא לטב עביד " ( ברכות ס , ע " ב ) – כל מה שה ' עושה הוא לטובה . כל אשר מזמן ה ' לאדם , לטובתו הוא עושה זאת . היכן , אם כן , אמונת שניהם בעיקרון זה , עד כי מבקשים הם לחולל שינוי במציאות ? " כמה גרוע אדם זה שנשתנו לו סדרי בראשית " ( שבת נג , ע " ב ) . כלומר , אדם שנעשה לו נס והשתנו למענו סדרי הבריאה מוגדר על ידי חכמינו כאדם גרוע . הטעם לכך הוא שאין הוא זוכה לקבל את הראוי לו בדרך הטבע , אלא רק באמצעות נס . לאור כל זאת , כיצד מבקש כלל רבי מני כי ייעשה למענו נס ? • אף אם מצאו לנכון השניים לבקש שינויים , מדוע לא ביקשו שינויים קיצוניים פחות , כגון שעשירי בית חמיו ישפרו את התנהגותם כלפי 3 על פי רש " י . על פי המהרש " א , רבי יצחק התחרט על כך שהטריח את ה ' פעמיים לשנות את הטבע ולהחזיר את המצב לקדמותו , ולפיכך קיבל על עצמו שלא לעשות זאת עוד .
|
|