|
|
עמוד:10
שונות הנובעות מהם . את פעולת הלימוד הזו מכנים בשם מדרש , שכן היא דורשת ( כלומר : מחפשת ) משמעות חדשה בתוך הפסוקים , ולא רק מפרשת אותם כפשוטם . בתי הספר שבהם פעלו הדרשנים כונו בתי מדרש . שני חיבורים העומדים במרכז הספרות שנוצרה בבתי המדרש בתקופת חז " ל הם המשנה והתלמוד . המשנה נערכה בידי רבי יהודה הנשיא בארץ ישראל , כפי הנראה בסביבות שנת 220 לספירה . מדובר בספר שמכנס הלכות ( " משניות " ) לפי נושאים , ואלו ערוכים בשישה סדרים , שכל אחד מהם מחולק למסכתות . המסכתות מחולקות לפרקים וכל פרק , כאמור , מחולק למשניות ( בדומה לאופן שבו כל פרק בתנ "ך מחולק לפסוקים ) . " משנה " , אם כך , הוא גם שמו של הספר השלם , אך גם השם שבו מכנים את היחידות הקטנות ביותר המרכיבות את השלם הזה . התלמוד מתבסס על המשנה ולמעשה מכיל אותה בתוכו . יש בידינו כיום שני תלמודים : התלמוד הירושלמי שנערך בארץ ישראל בסביבות שנת 400 לספירה , ושמטעמים היסטוריים ( שלא נוכל לפרטם כאן ) כמעט ולא השפיע על הספרות העברית שנוצרה לאחר תקופת חז " ל ; והתלמוד הבבלי , שנערך בבבל בשנת 500 לספירה לערך , וקיבל במהלך ימי הביניים מעמד קנוני חסר תקדים . שני התלמודים בנויים בצורה דומה : בראש כל קטע תלמודי תצוטט משנה קצרה , ואחריה תבוא הגמרא : ויכוחים , דיונים ופרשנויות של חכמים המתייחסים לאותה משנה . אגב , המונח " גמרא " הפך במשך הזמן למילה נרדפת לתלמוד בשלמותו . לאחר שיסתיים הדיון במשנה הראשונה , תובא המשנה הבאה אחריה על פי הסדר הכרונולוגי ובעקבותיה שוב גמרא ( ויכוחים , פירושים , הלכות וכדומה כמוסבר לעיל ) . ליחידה כזו של משנה + גמרא נהוג לקרוא " סוגיה תלמודית " . בתוך כך ישולבו בסוגיה בדרך כלל גם אינספור עניינים אחרים , כגון אמרות חוכמה , פתגמים , תיאורים של מנהגים עממיים ואגדות היסטוריות . כחלק מהגמרא מובאים גם סיפורים על החכמים עצמם ועל החיים שלהם , של משפחותיהם , של שכניהם ושל בני העמים שבתוכם חיו ופעלו . סיפור כזה נהוג לכנות 1 ולכן תוכלו לשמוע היום אנשים מספרים שהתחילו ללמוד " דף גמרא יומי " , כלומר : התחילו ללמוד כל יום דף מהתלמוד . באופן כזה אפשר לסיים ללמוד את התלמוד כולו תוך כשבע וחצי שנים .
|
|