|
|
עמוד:14
זה ? " במילים אחרות , בעוד החלק הראשון שואל האם נוכל לייצר חיי נצח – בהפשטה פראית כמובן , ויש אף שיאמרו מזעזעת – החלק השני שואל כיצד להיות אדם בתוך מציאות בלתי נסבלת ; ואולי נדייק יותר אם נשאל , בהשראת פרימו לוי , כיצד ניתן להיות אדם בתחום האפור שחור הזה . שתי השאלות הללו אינן חדשות . שתיהן נידונו כבר רבות , בהקשרים שונים ומשונים , בהיסטוריה האנושית . במובן זה מדובר כמעט בשאלות נצחיות , שאין ולעולם לא תהיה עליהן תשובה אחת טובה ומספקת . ויחד עם זאת , אין ספק שההתפתחויות הטכנולוגיות בעת האחרונה אכן מעוררות באופן ברוטלי כמעט את השאלה של גבולות האנושיות . כפועל יוצא מכך מתעוררות שאלות נוספות , דוגמת השאלה מהו הגבול התחתון של האנושיות ( מבחינה ביולוגית למשל ) , או לחלופין , באיזה מובן האחר עובר תמיד רדוקציה לסוג של זומבי , כך שקבוצות שלמות מודרות מן האנושיות באופן שיטתי . אנו מקווים שתיהנו מהמסע המורכב הזה בדיוק כמונו . על כל פנים , בשל המורכבות של הנושא חשבנו שנכון יהיה להתחיל בפרק מבואי . במבוא מאת כרמל וייסמן מופיעות הבהרות של עולם המושגים הסובב את שאלת הפוסט אנושיות . כרמל היא אחת הדמויות הבודדות שפגשנו שידעה להגיד מה כן ומה לא , תוך הפגנת גמישות ראויה לציון . גם בסמטה אפלה , עם אקדח לרקה , סביר להניח שהיא תוכל לספק תשובה ( אם כי יכול להיות שהתשובה תהיה ארוכה עד כדי כך שבעל האקדח יתייאש ויניח לה לנפשה ) . ודבר אחרון – תודות . תודה גדולה לדוד גוטסמן ולשרי אהרוני מהוצאת פרדס , שהתלהבו מהרעיון כבר בשלב הראשוני והעניקו לנו חופש פעולה ואת תמיכתם השלמה . תודה לנעם קצב על עריכה לשונית מקצועית , מדויקת ומדייקת וכמובן , תודה לכותבים הנפלאים , שכל אחד מהם לקח את הנושא למקום שונה , ונשא אותנו אל נופים פראיים , יצירתיים ומעוררי מחשבה . לסיום אנו מבקשים להודות למפעל הפיס עבור התמיכה בהוצאת הספר . 2 אנו מבקשים לציין שתהיה זו טעות לנסות לצמצם את שאלת האנושיות למושג האחרות .
|
|