|
|
עמוד:8
בכללו ברוחן ובסגנונן של אגרות האנשים החשוכים ' ושהשפעת האיגרות על פרל ' ברורה ומוחלטת ' . מכאן הסיק גם כמה מסקנות לגבי טיב הספר , לדעתו היה החיקוי כל כך נאמן עד שהחסידים לא הכירו תחילה שלא מדובר בספר של אחד מצדיקיהם , או לחילופין , שזיהו עצמם בתוך הספר . במחקר הספרות העברית רבו הדיונים במקורות ההשפעה של פרל ונעשה מאמץ ניכר לשחזר את הספרות שעמדה לנגד עיניו ולקבוע את הסביבה הספרותית שבה נתגבשו דרכי העיצוב וההבעה שבהן נקט . כך הזכירו רשימה ארוכה של חיבורים אפיסטולריים שייתכן שהשפיעו עליו ; ומחקר מדוקדק נעשה בהקשר זה סביב השפעת כתבי כריסטוף ווילנד , ודרכו גם לוקיאנוס , על רבים מבני גליציה . עם זאת , ההתעניינות המרובה בספר לא הביאה בהכרח לקריאה צמודה של הטקסט עצמו . כבר זליג קלמנוביץ העיר על כך בשנת 1937 בשולי מהדורת ספר מגלה טמירין ביידיש : ' עס איז געווארן א בוך , וואס אלע רעדן וועגן דעם , אבער גאר ווינציק מענטשן האבן געדולד איבערצולייענען עס ביזן סוף ' . לדרך קריאה זו היו השלכות רבות גם על ספרות המחקר . הדבר בא לידי ביטוי בטשטוש המבנה הכפול והמורכב הנעוץ בספר . מצד אחד עוסק הספר בכל צדיק וצדיק , ומצד שני מכוון הוא לאנשים ידועים בסביבת המחבר . הדבר בא לידי ביטוי גם בהתעלמות מהיסודות הפארודיים שעליהם עומד הספר כולו . פרל בנה את ספרו על מערך של מאות ציטוטים מספרי החסידות , שאותם טמן בהערות ושאליהם רמז לאורך העלילה . התעלמות מש כבה זו הביאה לעמעום העוקץ הסאטירי ולהבנה חלקית של העלילה ושל נושא הלעג . כמה חוקרים החלו בחשיפת הרבדים השונים הטמונים ב ' מגלה טמירין ' , בהם חנא שמרוק , שמואל ורסס , ברוך קורצווייל , אברהם רובינשטין , יהודה פרידלנדר , דב טיילור וג ' רמי דאובר . בכרך שלפנינו ניסינו לענות על הבעיות העולות ביצירה מורכבת זו באמצעות התקנת מהדורה מוערת ומבוארת של הטקסט . מוצגת כאן קריאה חדשה המבוססת על המחקר המסועף סביב לכתבי יוסף פרל בשנים האחרונות תוך שימת דגש על מדרש השמות הצפון בספר ( ברמיזות ובגימטריות ) ועל חשיפת המקורות החסידיים שעליהם נבנה . בהערות הוספנו גם הבהרות למונחים ולרעיונות והצבענו על מקבילות בספרות החסידות וההשכלה בת הזמן . באופן זה מוצב הספר בהקשרו ההיסטורי ככתב פולמוס חד בגנותה של החסידות שנכתב בזמן מסוים ובסביבה ידועה , גם אם יש בו ממד רחב יותר ויש לראות בו את אחת מיצירות המופת של הספרות העברית החדשה . פרל ניסה לעצב את ספרו כספר חסידי , הדבר ניכר לא רק בתוכן הדברים אלא גם במראה החיצוני . ניסינו עד כמה שאפשר לשמור על מבנה זה על אף הקושי הרב שהדבר 4 קלוזנר , היסטוריה , ב , עמ ' . 308 , 306 ראו מאיר , חסידות מדומה , פרק חמישי . 5 ראו למשל דאובר , שדים , עמ ' . 262 - 259 6 ורסס , עיונים ; הנ " ל , מגמות וצורות , עמ ' . 248 - 223 7 קלמנאוויטש , יידישע כת בֿ ים , עמ ' . lxxv ראו שם כמה דוגמאות של אמירות משונות מפי חוקרים על הספר , שמהן עולה שכתבו עליו מבלי לקרוא אותו .
|
|