|
|
עמוד:7
על המהדורה ספר מגלה טמירין נדפס לראשונה בווינה , 1819 ארבע שנים לאחר הדפסת ספר שבחי הבעש " ט וספר סיפורי מעשיות של ר ' נחמן מברסלב . הוא מעוצב במידה רבה כנגד שני ספרים אלו כשבח מדומה , או כ ' שבח משכילי ' הבא לחשוף את החסידות במערומיה . הספר בנוי מקנ " א איגרות בין חסידים ורבנים ומגוללת בו עלילה מורכבת ומפותלת הנשזרת בסיפור רדיפת החסידים אחר ' בוך ' גרמני הכתוב בגנות החסידות ומשפיע על השלטונות והשרים המחזיקים בו . הספר מורכב מכמה עלילות משנה הכוללות את סיפור התנהלותן של חצרות חסידיות ; את המאבק בין שתי חצרות על שליטה ועל כסף , ואת הניסיון להושיב רב בעיר גדולה ; מעשי עורמה של החסידים לאחר שמתברר ששניים מהם חטאו ביער עם ' גויה אחת ' ; ניסיון שידול צעיר לימים להתקרב לחסידות , ומכתבים בין רבנים הנזקקים לחסידים ותלויים בהם בעל כורחם . לספר דימה פרל ' מראה חסידי' כך שלכאורה אין לפנינו אלא ספר חסידי המכיל מכתבים אותנטיים של הכת . לאורך הספר הוא מצטט פעמים רבות מהספרות החסידית , בעיקר בהערות השוליים , ומעלה אפיזודות הבנויות על אירועים בני הזמן . ספר מגלה טמירין נתפס בעיני רבים , במידה רבה של צדק , כאחת היצירות החריפות והשנונות בספרות העברית . יש שהפליגו בשבחו , ראו בו את ' הנובלה העברית הראשונה' והכתירו אותו בתארים מופלגים דוגמת : ' דון קישוט העברי ' , ’ res du Chasidisme è ‘ Myst ו ' ג ' ונתן סוויפט של הספרות העברית החדשה ' . בשל הז ' אנר האפיסטולרי אשר בו נכתבה היצירה חיפשו אחרים הקבלות לספר בספרות שקדמה לו , ובשל דרכי הכיסוי וההסתרה הנקוטים בו השוו אותו רבים ל ' איגרות האנשים החשוכים ' ( Epistolae obscurorum , ( virorum , 1515 1517 החיבור העוקצני מימי הרפורמציה בגרמניה , שעיקרו חשיפת נכלי הכהנים והנזירים באמצעות הצגת איגרותיהם , הכתובות בלשון משובשת . כך הכתיר היינריך גרץ , בספרו הגדול על ההיסטוריה היהודית את ספר מגלה טמירין בשם ‘ Die ’ ischen Epistolae obscurorum virorum ä , Hebr ומאז נשתרש תיאור זה בסקירות רבות , גם אם על דרך המליצה בלבד . יוסף קלוזנר אף ידע לומר שאין ספק בכך שהספר ' נכתב 1 על משקל ) res de Paris ) 1842 1843 è Les Myst של אז ' ן סי ( ne Sue è . ( Eug אמירה זו הובעה סמוך להדפסת ספר מסתרי פאריז בידי הביוגרף הראשון של פרל , הורוויץ , יוסף פרל , עמ ' . 221 2 מירון , הרפיה לצורך נגיעה , עמ ' . 139 3 גרץ , היסטוריה , יא , עמ ' . 488 הראשון שערך הקבלה זו היה פירסט , בספרו משנת : 1863 ביבליותקה יודאיקה , ג , עמ ' . 78 הרחיב בהשוואה זו גורדון , מגלה טמירין . ראו גם חוצנר , הסאטירה העברית , עמ ' ; 29 דוידסון , פארודיה , עמ ' ; 237 דובנוב , דברי ימי עם עולם , ט , עמ ' . 98 - 97 להסתייגות מהשוואה זו ראו ורסס , עיונים , עמ ' . 378
|
|