|
|
עמוד:12
למרבה הצער , ההיסטוריה אינה חושפת את החלופות שעמדו בפניה . אך ספרו החשוב של קמפ מעורר בקורא הרהורים על הסוגיות המכריעות הנוגעות למשבר ברלין , שהעלו סוגיות גדולות יותר , הנוגעות למהותה של המנהיגות הנשיאותית בארצות הברית . האם יכולנו לשים קץ למלחמה הקרה בשלב מוקדם , אילו רק ניהל הנשיא ג ' ון פ ' קנדי אחרת את יחסיו עם ניקיטה חרושצ ' וב ? בראשית דרכו של ממשל קנדי שחרר חרושצ ' וב אנשי צוות אוויר אמריקנים מהשבי , פרסם בעיתונים הסובייטיים את הגרסה המלאה , הלא מצונזרת של נאום ההשבעה של קנדי בכניסתו לבית הלבן וצמצם את השיבושים של שידורי “ רדיו אירופה החופשית" ו " רדיו ליברטי " בידי המדינה . האם היה יכול קנדי להעמיד למבחן כולל יותר את האפשרויות שהיו טמונות במחוות הפיוס של חרושצ ' וב ? ואילו נהג קנדי בחרושצ ' וב אחרת בוועידת הפסגה שנערכה בווינה ביוני , 1961 האם היה המנהיג הסובייטי חוזר בו מהרעיון לסגור את הגבול בברלין כעבור חודשיים ? ואולי , כפי שטוענים אחרים , עלינו לראות בהשלמה של קנדי עם בניית החומה בידי הקומוניסטים באוגוסט 1961 את החלופה הטובה ביותר מכל החלופות הגרועות שהוצגו בעולם המסוכן ההוא ? ידועים דבריו של קנדי כי הוא מעדיף חומה על פני מלחמה - והיו לו סיבות טובות להאמין שזו אכן הבררה שנדרש להכריע בה . אלה לא עניינים של מה בכך . סוגיה אחרת שעולה מתוך התיאור המרתק של קמפ : האם ממרחק הזמן אנו יכולים להתבונן במלחמה הקרה במבט מורכב ועתיר ניואנסים יותר משעשינו עד כה ? המלחמה הקרה לא היתה סתם מצב של תיקו מול ברית המועצות , שהיתה נחושה בדעתה להשתלט על העולם כולו ; היא הושתתה גם על שורה ארוכה של פירושים מוטעים שכל צד כפה על עצמו אשר לכוונותיו של הצד האחר . תיאור התקלות בתקשורת ואי - ההבנות שנוצרו בין ארצות הברית לברית המועצות בשעה הקריטית ההיא , כפי שהוא מובא בברלין , 1961 מעורר תהיות אם יכולנו להשיג תוצאות טובות יותר אילו היינו מבינים טוב יותר את מגוון הכוחות הפנימיים , הכלכליים , הפוליטיים והאחרים שהכתיבו את התנהגותם של יריבינו . אלה שאלות ספקולטיביות שאיש אינו יכול להשיב עליהן בוודאות . אך עצם העלאתן בהקשר של ברלין 1961 נוגע לפילוס דרכנו בעתיד ולהבנת העבר גם יחד . הפרקים שלפנינו רצופים רמזים ואזהרות , ומן הראוי להטות להם אוזן דווקא בתקופת הכהונה הראשונה של מפקד עליון אחר של הכוחות , חסר
|
|