|
|
עמוד:9
מפרסות הפרס [ הוא העוף הדורס ] / בעוד אביו חי " , ובפי יעקב הוא שם את המילים " מחמס אח פושע – על צוואר נרדפתי " . ידועה הרבה יותר היא יצירה בשם זהה המשווה בין עשו ויעקב , יצירה שנכתבה כנראה רק בשנת . 1922 ביצירה שנייה זו מציג המשורר את שני האחים כהפכים גמורים – דבר שעולה יפה גם מן הספר שלפנינו – כאשר יעקב הוא הסמל לאיש המשפחה , איש תם וצדיק המרבה בתפילה ובלימוד תורה , ואילו עשו הוא בעל ואב מכה , שיכור שאין מילה טובה לומר עליו . ועל כן " עשו משכים לבית המרזח / חבית משקים מפיו תיתן ריח " ואילו " יעקב משכים לבית התפילה / נותן ליוצרו שבח ותהילה " וכן הלאה . יצירה זו היא ביטוי נוסף , מאוחר ומודרני , למה שנאמר במדרש תהילים , שבו התחלנו את דברינו הקצרים . ספרות האגדה הארצישראלית של חז " ל , הפיוט " מעוז צור " מימי הביניים ויצירותיו של ח " נ ביאליק – כולם ביטויים ספרותיים של חוליות בשלשלת ארוכה של מאבק בין עמים , תרבויות ודתות . הספר המקיף שלפנינו זורע אור על ראשיתו של המאבק בתקופה הבתר - מקראית , יורד לתולדותיו ומדגים את ביטוייו השונים ואף מבארם בדקדקנות , וכך מניח מסד נאמן ורב חשיבות להבנת קורותיו של המאבק בין האחים - השונאים , שליווה את תולדות עם ישראל כצל מעיק במשך דורות רבים .
|
|