|
|
עמוד:10
נשים , בהדגישו לא רק את סיפורה של האישה המהגרת , אלא גם את כלל המערכת החברתית המשפיעה על הגירתה של האישה ומושפעת ממנה . ההגירה בישראל היא אחד המרכיבים החשובים בגידולה ובהתפתחותה של החברה . ולכן אחת החלוקות ההיסטוריות המקובלות של תולדות החברה בישראל היא על פי מאפייני ההגירה אליה . יש הגירות שערכים או מחויבויות אידאולוגיות הניעו אותן , וגם אם לא באו כל המהגרים באותו פרק זמן ממניעים אלה , עדיין הוטבע בהם המאפיין הזה . יש הגירות שהוגדרו על סמך תאריך הגעתן , יש כאלה ששמן נגזר מאירועים פוליטיים שכיוונו את בואן , ויש ששמן נגזר ממקום מוצאן : מרחב גאוגרפי , ארץ מסוימת , או אף מקום מסוים . רוב הגברים והנשים המהגרים לישראל מונעים בעצם מאותן סיבות אופייניות המובילות להגירה : קשיים ומצוקות כלכליות , רדיפות פוליטיות ואמונות אידאולוגיות וערכיות . כמו כן ההרכב הדמוגרפי והחברתי של המהגרים לישראל דומה לזה המאפיין מהגרים למקומות אחרים . המניע ה " ציוני " שדגל בשיבתו של עם ישראל ל " ארץ ישראל " ול " מדינת ישראל " , לא היה אפוא בהכרח הגורם העיקרי להגירה . הרבה פעמים היגרו הבאים לארץ ישראל מסיבות אחרות . אבל משעה שהגיעו ל " ארץ המובטחת " נהפכו ל " עולים " . " עולה " הוא מושג טעון , בעל קונוטציה ערכית , שמשמעותו היא שייכות ומחויבות לחברה הציונית - לאומית מזה , ומחויבותה של החברה הקולטת למהגריה מזה . לאחר הקמת המדינה הגביל " חוק השבות " את הזכות לקבלת אזרחות ליהודים בלבד , דבר שהקשה , גם אם לא מנע , את בואם של מהגרים אחרים . למעשה , רובם המכריע של המהגרים שהגיעו בתוקף חוק השבות , נהפכו לעולים ( למ " ס , . ( 2009 – 1949 מערכת הערכים שהנחתה את קליטתם של הבאים והפיכתם לעולים , הן בתקופה של טרום הקמת המדינה והן לאחר שקמה המדינה , דגלה בהמעטתו של השונה והמבדיל וביצירתו של צד שווה שיאחד את הבאים . זו היתה מדיניות שגרסה מיזוג גלויות , ואופני הקליטה שנלוו לה הדריכו במידה רבה את המחקרים על " קליטת העולים " בישראל . מחקרים על הגירה צמחו בעיקר אחרי ה " עליות " של שנות החמישים של המאה העשרים . זה היה עידן שבו פרחו מחקרי הגירה גם במקומות אחרים בעולם , בעיקר בארצות הברית . בארצות הברית שלטה המגמה שדגלה ב - Park & Burgess , 1921 ; Park )& melting pot , ( Miller , 1921 הטיפה למיזוג ב - Warner & Srole , 1945 ) core culture ) וגרסה את חיבורם 2 העלייה הראשונה , השנייה , והשלישית , שלכל אחת מהן הודבקה תווית של אמונה ואידאולוגיה . 3 העלייה הרביעית והחמישית , ששמן נקבע על פי מועדי הגעתן . 4 העלייה של " ניצולי השואה " ו " העלייה ההמונית " עם קום המדינה . 5 " מזרחיים " , " מזרח - אירופאים " , " מרוקאים " , " רוסים " , " אתיופים " ואחרים . 6 החוק התקבל בכנסת ב - 5 ביולי , 1950 אך העניק זכות זו גם למי שעלה לישראל לפני קום המדינה . החוק תוקן בשנת 1970 ונוספה לו ההגדרה " יהודי — מי שנולד לאם יהודייה או שנתגייר , ואינו בן דת אחרת . לאחר מכן תוקן החוק , כך שיאפשר עלייה גם למי שאחד מסביו היה יהודי , מי שבן זוגו הוא יהודי , או מי שבן זוגו הוא בנו או נכדו של יהודי , אבל לא לאדם שהוא יהודי שהמיר את דתו מרצון .
|
|