|
|
עמוד:
אויר אלכסוניים ( מצלמות K מוחזקות ביד ) . גולת הכותרת של המדור הגיאוגרפי : “ מדריך סיני” ב - 1950 הוקם “ ענף מחקר ” בממ ”ן ( מחלקת המודיעין במטכ ” ל ) ובמשך חמש שנים פעל מודיעין 6 בתור “ המדור הגיאוגרפי ” . שמו שונה לאחר מכן למדור י ” ב , ומושבו היה “ הבית הצהוב ” ביפו . בראשו עמד הנס לודוויג שטרים , שכונה “ לוץ ” . הוא ניהל את ענף 1 ואת גרסותיו הקודמות במשך כמעט 20 שנה . לקראת מלחמת סיני הועבר מדור י ” ב למטכ ” ל ושולב ביתר שאת להכנת מידע לצורכי מבצעים . אמנם המדריך הגיאוגרפי הצבאי של סיני היה מודפס ומוכן להפצה , אולם בנוסף הוכנו תיקי צירים , בהם פורט טיב ה ” כביש ” , השטחים השולטים והמכשולים לאורכו , מקורות המים הזמינים , מחנות צבא ואוכלוסייה וקווי הקשר . לחומר שסיפק המדור נמצא שימוש בצורות שונות . שני מקרים במהלך מלחמת סיני ידגימו זאת : חיל האוויר ניצל את תיאור קווי הקשר הטלפוני העיליים לניתוקם בעזרת מטוסי קרב “ מוסטנג ” . אג ” א נשען על פירוט מספר ההסתעפויות ואורכן של מסילות הברזל בתחנות הרכבת כדי לתכנן ולהפעיל אותן חלקית לצורכי צה ” ל . גולת הכותרת של מוצרי המדור היה “ מדריך סיני ” , שהיווה בסיס המידע הראשי והייחודי לכוח חטיבה 9 בתנועתה לאורך חוף דרום סיני המערבי , לעבר שרם א - שיח ' . בימים ההם היה מרחב זה בבחינת ארץ בלתי נודעת . במקור , בוצע מחקר המודיעין לגבי הציר שלאורך חופו המערבי של מפרץ אילת , מאילת לשרם א - שיח ' , לצורכי מבצע “ עומר ” . הייתה זו תוכנית אופרטיבית של המטכ ” ל לכיבוש מהיר של שרם לאחר שהמצרים עצרו ב - 1954 את האוניה בת - גלים במצרי טיראן . על פי התוכנית , חטיבת גבעתי בפיקודו של חיים בר - לב הייתה צריכה להיות הכוח העיקרי בכיבוש שרם . מחקר השטח מצא אפשרות להגיע עם כוח ממוכן מאילת לשרם , אולם 60 הק ” מ במרכז הדרך , הציגו קשיי עבירות שספק אם כלי רכב יכול להתגבר עליהם . לאחר שבמדור י ” ב סומן היטב התוואי והוגדר פער המידע , נשלחה חוליית סיירים לעורף האויב להשלים את נתוני השטח החסרים , בעיקר כושר הקרקע לשאת רכב . היה זה מבצע “ ירקון ” שבוצע ביוני . 1955 המידע שנאסף במהלכו היה מרכיב חשוב בהתוויית הציר וסייע לקבוע בביטחון שהמסע לשרם אפשרי . קמ ” ן החטיבה בא למדור אחרי המלחמה להביע את הערכת הלוחמים , הרים את המדריך בידו ואמר : “ זה היה התנ ” ך שלנו ” . לקראת מלחמת סיני אושרו כמה גיחות צילום ליעדים רחוקים , בעיקר למרחב המתלה . בעזרת התצלומים אותרו כמה שטחים שנראו מתאימים להצנחה . כמו כן נבדקו העמדות המצריות שהגנו על המעבר , בעיקר אלה בקצה המזרחי , באזור ג ’ בל חיטן , שם אובחנו שטחי ההצנחה בתור “ חצציים” לעומת שטחים חוליים בצד המערבי של המתלה . כולם שימשו לתכנון ההצנחה . ערב מלחמת סיני הפריש מדור י ” ב חוליית מפענחים בפיקודו של סרן מאיר מאיר לעיבוי המודיעין הפיקודי . באחת הגיחות גילו המפענחים קבוצת אוהלים ביציאה מהמתלה לעבר סואץ . הגילוי גרם לחרדה למתכננים , שמא נמצא כוח אויב בקרבת שטח ההצנחה , וכך נזנח רעיון ההצנחה ממערב למתלה . לרוע המזל לא אובחן באמינות מספקת כי האוהלים המדוברים היו עגולים ולא מהדגם שהיה בשימוש הצבא המצרי . בבדיקה מאוחרת התברר כי מדובר באהלים של מע ” צ המצרי . ייתכן שכל מבצע ההצנחה של מעבר המתלה היה מתבצע בפחות נפגעים וביותר מהירות אלמלא “ אזעקת השווא ” . הייתה נחמה בכך ששטחי ההצנחה , כפי שאותרו על ידי מדור י ” ב , שירתו את מטרתם ולא הכשילו את המבצע . הייתה זו הפעם הראשונה שהוגדרה התאמה של שטחים להצנחה על בסיס של תצלומי אוויר ותצלומי קרקע . עוד לפני מלחמת סיני הכין המדור לטובת גורמי האיסוף “ תרגום ” של רשת הקואורדינאטות ( האדומה ) של המפות המצריות לקואורדינאטות של רשת ישראל . תרגום זה שימש בזמן המלחמה את גורמי המבצעים בדרגים השונים . אחרי המבצע סיירו אנשי המדור בסיני , בעיקר כדי לאמת כמה הנחות ( על בסיס פענוח תצלומי אוויר ) ביחס לעבירות , ביחס לשטחי הצנחה ולוודא פרטים נוספים . חטיבה 7 חודרת לעומק סיני מלחמת סיני הייתה המלחמה שבה השריון בצה ” ל הפך לזרוע המובילה בשדה הקרב . מרחבי המדבר והיערכותו של האויב אפשרו להפוך אותה למלחמת תמרון קלאסית . ערב המלחמה הייתה בצה ” ל רק חטיבת שריון סדירה אחת , חטיבה 7 ( במלחמה נוספו שתי חטיבות שריון מילואים , 27 שפעלה בציר החוף ו - , 37 שכמעט ולא הספיקה להשתתף ) . באופן טבעי הפכה חטיבה זו לדגם שלפיו נבנו עוצבות השריון . במלחמת סיני הייתה החטיבה עוצבת היסוד בצה ” ל , ולכן היו לה כל גורמי הלחימה המתבקשים , כולל גורמי האיסוף המודיעיניים . חטיבה 7 נכנסה לקרב כעוצבת יסוד פיקודית לכל דבר והדגימה את אחד ממבצעי השריון המרשימים ביותר בתולדות המלחמות במזרח התיכון . בפעולתה ניתן להבחין בכל כללי היסוד של לוחמת השריון : תוקפנות , גישה עקיפה , ריכוז הכוח , נזילות המבצעים ( בלי לאפשר לאויב להיערך ) , תקיפת האויב בעומקו המערכתי , תקיפת עתודות האויב , מתקניו ודרגיו העורפיים וכן תקיפת מתחמי האויב המבוצרים מהעורף . פעולת חטיבה 7 וחדירתה לעומק סיני הייתה מרשימה במיוחד . זאת משום שבשלב מסוים כוחותיה היו מתוחים במרחק מירבי של כ - 200 ק ” מ - בין , הכוח המזרחי ביותר , צג ” ם ( צוות - גדודי - משוריין ) 82 באום - כתף , לבין הכוח המערבי ביותר , צג ” ם 9 בביר - גפגפה . הישגיה ראויים לציון בעיקר נוכח מצבו הגרוע של השריון בתרגיל “ פלט ” רק ארבעה חודשים קודם לכן . החטיבה תרמה תרומה מכרעת להתמוטטות מתחמי אבו - עגילה ואום - הסיירת . לקראת מלחמת סיני אושרו כמה גיחות צילום ליעדים רחוקים , בעיקר למרחב המיתלה
|
|